מנחת חינוך · סימן ס׳, ב׳

ושם בש"ס דב"מ ד' אבעיות. ע"ש בדף צ"ו אם שאלה לרבעה מהו כדשיילי אינשי בעינן ולהכי לא שיילי אינשי א"ד טעמא משום הנאה והאי נמי אית לי' הנאה. שאלה ליראות בה מהו והיינו כדי להתראות עשיר ממונא בעינן והאיכא א"ד ממונא דאית לי' הנאה מיני' היינו שמשתמש בו וליכא. שאלה לעשות בה פחות מפרוטה מהו ממונא בעינן ואיכא א"ד כל פחות מפרוטה לאו כלום הוא. שאל שתי פרות לעשות בהם פרוטה מהו מי אמרינן בתר שואל ומשאיל אזלינן ואיכא א"ד בתר פרות אזלינן וליכא ממונא ולא אפשיטא הנך בעיין. ורש"י פי' דהנך אבעיות אם יש להם דין שואל להתחייב באונסין וכ"נ מד' הרא"ש אם כן כיון דלא אפשיטא אינם חייבין באונסים. ועיין בטור סי' שמ"ו והר"מ פ"ב מה' שאלה מביא אבעיות אלו לענין שאלה בבעלים ולא לענין חיוב באונסים כמו שואל ועשו"ע בדברי המחבר דסתם ועסמ"ע שם ובש"ך דלכ"ע מהני תפיסה מהשואל כיון דלא עלתה בתיקו ועלח"מ שם. וכבר הבאתי לעיל דלהר"מ אין השומר מתחייב באחריות אלא אם כן עשה א' מדרכי הקנאות משיכה או הגבהה ודעת הרא"ש דתיכף שנסתלקו הבעלים משמירה נתחייב השומר ה"ה כאן דלהר"מ צריך קנין ולהרא"ש נתחייב תיכף משנסתלקו הבעלים אך לענין חזרה צריך קנין ונתחייב לכל מר כדאית לי' אף בלא נשתמש בו השואל עדיין עש"ך סי' הנ"ל סק"ח ובנה"מ שם כ' דאם נשתמש בו כגון ששאל ספסל וישב בו אף דהוא ברשות המשאיל ולא עשה השואל שום קנין וגם לא נסתלקו הבעלים מכל מקום כיון ששימש בדבר השואל חייב באונסים וע"ש שה"ר לדבריו. וגם הבאתי במצוה הקודמ' דאפילו אם נתן השואל להמשאיל רק פמש"פ מכל מקום אינו שואל דל"ה כל הנאה שלו וע"ש שפלפלתי אי הוי שואל כיון דמצוה קעביד אין כל הנאה שלו כמו בשואל ספר בתשובת הר"ן וע' מש"ל וא"צ לכפול הדברים.