וצ"ע אם אוכל כזית פסח ואוכל בב"א פחות מכזית מצה ומרור להשיטות שהבאתי לעיל דגם פחות מכשיעור מצוה מן התורה איכא כמו באיסורין אפשר דעכ"פ יוצא ידי אכילת הפסח דפחות מכשיעור נמי מצוה הוא ואין מבטלת הפסח דמצות א"מ זא"ז א"ד דמ"מ קלישא המצוה ומבטלת למצוה דאורייתא כמו מצוה דרבנן דנחשבת רשות לגבי דאורייתא או אפשר כיון דעכ"פ ח"ש הוא מצוה דאורייתא לשיטה זו עדיף מדרבנן וא"מ זא"ז וביו"ד סי' רל"ט ש"ך סקי"ט הביא דיעות דאיסור דרבנן חמור מח"ש אף דאסור מן התורה לענין שבועה כיון דח"ש לא מפורש בתורה ע"כ איסור דרבנן דהוא בלאו דלא תסור חמור ע"ש אם כן כיון דחזינן דדרבנן הוי רשות לגבי דאורייתא כ"ש ח"ש אף דהוי דאורייתא מכל מקום קיל מאיסור דרבנן ומכל מקום צ"ע וד"ז דשבועה צריך אריכות גדול ואין כאן מקומו.
מנחת חינוך · סימן ו׳, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.