והמרור הם ה' מינים השנויים במשנה ויוצאי' בעלים וקלחים והעלים צריכין שיהיו לחים ובקלחים אפילו יבשין. וכבושין שלוקין ומבושלין א"י וער"מ ושו"ע או"ח סי' תע"ג ובמג"א שכתב דוקא במיני' אלה יוצאים אבל לא שאר דבר מר ואם בלע מרור ל"י דטעם מרירות בפיו בעינן ע"ש בשו"ע והמבואר בשו"ע אין דרכי להאריך.
מנחת חינוך · סימן ו׳, כ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.