ולענין מרור גזול לשיטות הרבה יש חילוק בזמן בהמ"ק דהי' דאורייתא וזה"ז דאינו אלא דרבנן ואם אכל מרור שלכד"א ל"י בודאי כמו מצה ושאר מ"ע אף שבר"מ פי"ד מהמ"א כ' או שעירב דבר מר והוי שלכד"א היינו בסתמא שעירב לתוך המאכל אבל בודאי מינים הללו הם ראוי לאכילה וכמדומה לי שמצאתי כן בפרי מגדים או"ח ואיננו ת"י כעת.
מנחת חינוך · סימן ו׳, ל׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.