ונראה פשוט להפוסקים כראב"ע דפסח אינו נאכל אלא עד חצות מן התורה ה"ה מרור בזמן שבהמ"ק קיים ג"כ אינו נאכל אלא עד חצות ואח"ז ליכא מצוה וע' פסחים קי"ט ע"ב א"ר אכל מצה לאחר חצות בזה"ז לא יצא י"ח ומקשינן פשיטא כיון דאתקש לפסח היינו על מצות ומרורים וכו' מ"ד כיון דאפקי' מהיקשא קמ"ל דכי אהדרי' קרא למלתא קמייתא אהדרי' וא"כ במרור דלא אפקי' מהיקשא כלל אם כן פשיטא דהוי כדין פסח ול"י לאחר חצות עש"ס שם ותבין. ולהר"מ דזמן פסח כל הלילה ודאי זמן מרור נמי כל הלילה אף שחז"ל גזרו על פסח לא"ח משום סייג מכל מקום במצה ומרור ל"ג ופשוט.
מנחת חינוך · סימן ו׳, כ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.