ולפמש"ל דפסח קדשים קלים הוא וממון גבוה לאחר שחיטה והבעלים משלחן גבוה זכו אע"ג דאם נתערב חתיכת פסח א' בין הרבה ח' של פסח אחר אסורי' לאכול הפסח מן התורה מחמת תערובות של פסח אחר ול"א דחתיכת הפסח בטל ברוב מן התורה דהרי באמת ממון גבוה הוא רק דהתורה זכתה להבעלים ולאחרים דלא זכתה ה"ל ממון גבוה ועיין ביצה ל"ח דממון בעלים ל"ב ומ"ל ממון של אחרים או של גבוה ובזה מתרצים האחרונים קו' התוס' מעילה אם אמר פרוטה בכיס זה הקדש דמעל בהוציא כל הכיס והק' התוס' ליבטל ברוב ותי' האחרוני' דמ"ב ל"ב ועיין בחיבורי כ"פ אם כן כאן נמי ל"ב דהתורה לא זכתה בעלי הפסח הזה בח' זו דהם לא נמנו עליו אם כן ה"ל ח' זו ממון גבוה ול"ב ואף דהאיסור שלא למנויו בטל על כל פנים היאך יאכל ממון גבוה כיון דלא זכתה לו התורה עדיין ועי' במצוה שאח"ז ישבתי בזה קו' הכו"פ סי' ק"ח ולקמן פ' קדושים גבי נ"ר ומע"ש בזה ובגוף דין קדשים קלים עמ"ל הלכות מעילה דלא ברירה לי' דעת הר"מ. ושלמים יש להם כל דין פסח דא"י לאסור לאח"ש וכמש"ל:
מנחת חינוך · סימן ו׳, כ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.