מנחת חינוך · סימן ו׳, י״ד

וצ"ע שלא ביארו לנו הראשוני' והר"מ דינים אלו בפירוש אם אוכל מ"ע עם דבר הרשות במינו או שלא במינו מה דינם וצ"ע כעת. ונלע"ד דדוקא במצות עשה אבל אם אוכל איסור עם דבר הרשות ודאי איסורא איכא אפילו עם דבר מר וע"כ ל"א הכא דמבטלין איסורין זא"ז היינו לענין מלקות אבל איסורא איכא ובפרט במבשא"מ אף בחוזק המרירות מכל מקום א"מ את האיסור עיין היטב ותבין. ואיני מבין מה שאומרים העולם בשם הגאונים ר' יונתן ור' יצחק הורוויץ הקושיא של התוס' קידושין דידחה עשה דמצה ל"ת דחדש והקשו הא בימי אבלו של מרע"ה נשתכחו השיעורין ודלמא אכל יותר מכשיעור ותירצו דאכל [עם] מרור ועל הכשיעור א"מ המרור למצה דמצות א"מ זא"ז. אך על יותר מכשיעור המרור מבטל והדברים מפורסמים. ובאמת לא מצינו שבאיסור יבטל המרור מחמת חוזק המרירות ובמק"א פלפלתי בדבריהם ולא באתי כאן רק למזכרת.