מנחת חינוך · סימן נ״ט, ג׳

והדין כאן בש"ש כמו בש"ח אם נתן לו דינר של זהב וא"ל הזהרי של כסף הוא פטור מדמי זהב דלא קיבל עליו נטירות' דדהבא ואפילו נודע לו ברשותו שהוא של זהב מכל מקום כיון דבשעת קבלת השמירה לא קיבל עליו של זהב כמש"ל בשם הקצה"ח ה"נ כאן וע"ש בסי' רצ"א נסתפק בשומר אבדה שמצא כסף ובתוכו היה זהב אפשר דחייב על זהב דל"ש לומר לא קיבל עליו כו' דשומר אבדה אינו תלוי בדעתו דהתורה עשאהו שומר בע"כ אם כן לא תליא בקבלתו כלל וגם להמהרש"ל דהטעם דפטור על של זהב דהמפקיד פשע שא"ל שהוא של כסף וכאן באבדה ל"ש זה אם כן ה"ל ש"ש להסוברים דש"א הוי ש"ש או ש"ח אפילו על הזהב. וע"ש שכתב כיון דבעינן משיכה בשומרים כמש"ל להר"מ ואף לתוס' ורא"ש דנתחייב בנסתלקו הבעלים מהשמירה זה דוקא בשומרים אבל באבדה לא נתחייב אלא בהגבהה דכתיב ואספתו וא"כ בא"י אינו קונה ע' סי' רל"ב סח"י ברמ"א בסרסור שקנה בדיל דלא קנה הואיל ולא ידע אם כן חזינן דמשיכה וידו אינו קונה בא"י אם כן כאן נמי אינו מתחייב בשמירה כיון שא"י ועבנה"מ שם מ"ש ע"ז. ומבואר בש"ע ש"ה שמתנה ש"ש להיות כשואל בדברים בעלמא בלא קנין וכ"ה בר"מ אך בהג"א ס"פ הפועלים מסופק אי מתנה ש"ש להיות כשואל ועמ"ל פ"ב מהלכות שכירות ה"ט. והנותן לש"ש על זמן המפקיד בודאי יכול ליטול תוך הזמן כי הזמן לטובתו אך אם הנפקד רוצה להחזיר תוך הזמן מבואר בש"ע סי' רצ"ג דא"י לחזור תה"ז די"ל קבלת עליך השמירה עד זמן פ' וכבר הבאתי לעיל שהקשו ע"ז הא קי"ל פועל יכול לחזור בו בחצי היום ותי' הקצה"ח נהי דיכול לחזור מהשמירה מכל מקום לשלם (אי) בגנו"א ע"ז נשתעבדו הנכסים וליתא בחזרה עיין לעיל: