מנחת חינוך · סימן תקע״ה, ב׳

ח'. שלמים היינו ג"כ שלמי חגיגה וש"ש שנשתיירו ושלמים של נו"נ איתרבי מכי ידור כדלעיל ותודה ה"ל בכלל שלמים של נו"נ. והנה תודה אף שבג"ר או שנה עוברים על ב"ת מכל מקום בעשה דובאת אינו עובר לא בחג המצות דאין תודה קרב בפסח מפני חמץ שבה וגם בחג השבועות שנו"נ אין קרבים ביום טוב רק בחג הסוכות עוברים ג"כ בעשה ע' ביצה דף י"ט. ט'. בכור. מבואר בגמ' דבכור הן ברגלים בלא שנה או שנה בל"ר עוברים בב"ת ומבואר בגמ' הן בכור תם הן בכור בע"מ ועיין בתוס' שכתבו דלאו לענין נתינה לכהן מיירי רק לאכול בתוך שנה ע"ש ועיין בר"מ פ"א מה' בכורות שכ' עבר ואיחר הבכור אחר שנה אף על פי שעבר בל"ת וכו' ולא הביא דין דעובר בג"ר ועיין בספר בה"ז שעמד בזה. והנה לכאורה נראה דתם ובע"מ שוה ועיין בס' טר"א שדעתו דבכור בע"מ דנאכל בתוך שנה הוא רק מדרבנן ומה"ת ד"ז רק בבכור תם ע"ש וכבר הארכתי לעיל ע"ש. והנה העשה דרגל א' דעובר דכתיב ובאת וכו' אינו עובר בבע"מ דאינו חזי להקרבה אך בתם עוברים ג"כ ברגל א' בעשה ככל הקדשים ובכור הוי אפריש ולא אקריב כי קדוש מרחם. י'. מעשר בהמה כגון שעישר אם כן על המעשר עובר בב"ת ובעשה ככל הקדשים וה"ל אפריש ולא אקריב אבל אם לא עישר רק שמחויב לעשר אף שמאחר ג"ר אינו עובר בעשה ובל"ת אף שמוטל עליו לעשר (בס') ע' טר"א שהאריך להוכיח זה והטעם דאי בעי שדי מומא בכולי עדרי' ולא יקריב כלל ע"ש ומכל מקום אני לך. י"א. פסח. ומקשה הש"ס פסח בר מקרב ברגלים הוא זמנא קבוע ליה אי לא אקרבי' אידחי לי' וכו' ופרש"י ותוס' דהקו' הוא האיך חשיב ליה בתוך דעוברי' בג"ר הא תיכף עובר בב"ת אם לא הקריב בזמנו ומתרץ דמיירי בשלמי פסח ע' ברש"י ובתוס' וס"ד כיון דמחמת פסח כפסח דמי קמ"ל. ועיין בס' טר"א דדעתי' דקו' הש"ס כיון דזמנא קבוע לי' ל"ש כלל ב"ת דב"ת אינו רק בראוי לתשלומין עדיין כל' הכתוב ל"ת לשלמו היינו דתשלם אבל כה"ג דאין להקרבן תשלומין ל"ש כלל ל"ת לשלמו ואינו עובר כלל בעשה ובלאו זה וה"ה בכל קרבנות הקבוע להם זמן כגון תמידים ומוספים וכדומה תליא בפלוגתא הנ"ל לרש"י ותוס' עוברים תיכף בב"ת ולדעת בעל טר"א ל"ש הלאו כלל. ובר"מ אינו מבואר דתיכף יעבור על ב"ת דס"ל כסברת בעל טר"א. והנה אף דלא נחשב בברייתא מנחות מכל מקום פשוט דגם על מנחות עובר דמרבינן בגמרא מן כי תדור וכו' נדרים ונדבות וגם מנחות בכלל וגם מנחת חוטא שחייב וכן לשון הר"מ אחד נדרים ונדבות וכו' אם כן הכל בכלל אף מנחות כן נראה פשוט. והוא הדין על נסכים דקיימא לן מביא אדם זבחו היום ונסכיו אח"ז גם כן עוברים וכן על נסכים הבאים בפ"ע או שאר דברים הנידר ונידב עיין בר"מ פט"ו מה' מעה"ק על כולם עוברים בלאו ובעשה הנ"ל וזה פשוט.