מנחת חינוך · סימן נ״ז, ט׳

ועבמ"מ ה' שאלה וש"ך סי' רצ"ה דשואל משלם כשעת הגנבה או כשעת האונסים או הפשיעה הכלל כל השומרים משלמין כשעה שנלקחה מאצלם ולא כשעה שקבלו השמירה בין נתייקר צריך לשלם ביוקר בין אם הוזל משלם בזול אף דגזלן משלם כשעת גזילה שאני גזלן דלא היה בשעת מעשה ברשות הנגזל לענין מכר והקדש דגזל ול"נ הבעלים כו' אבל פקדון דהוא ברשות המפקיד לענין מכירה והקדש אם כן ה"ל כאילו הוא ברשותו לגמרי וברשות מפקיד אתייקר וזול ועקצה"ח סי' רצ"א סק"א. ועבשו"ע סי' רצ"א דשומר א"ח אלא כפי מה שקיבל והנותן לחבירו דינר זהב וא"ל הזהרי בו של כסף הוא ופשע בו אינו משלם אלא של כסף דנטורי דכספא קיבל עליו ולא נטירא דדהבא עב"ק פ' הכונס וע' סי' ע"ב גבי סייף דעת מהרש"ל דהוא מטעם פשיעת המפקיד דא"ל של כסף הוא אבל בסתם קיבל עליו כל שוי' והש"ך השיג עליו ועקצה"ח הסכי' לדעת מהרש"ל והטעם דשומר אינו מתחייב אלא מדעתו שרוצה להתחייב והתור' ירדה לסוף דעתו שש"ח רוצה להתחייב בפשיעה וש"ש בגו"א ושואל באונסין עיין תוס' פאע"פ אם כן כיון דלא קיבל עליו השמירה של זהב אינו חייב. וע"ש בקצה"ח דחקר בגנב וגזלן שגנבו בחזקת כסף והי' בתוכו זהב אם חייב על של זהב ובפרט לדעת מהרש"ל דכאן לא פשע ועיין בנה"מ דכתב בגנב וגזלן חייב כמו במזיק דמאי הוי לך דאזקתי' ה"נ. ומכל מקום נראה באם שלח בה יד פטור לפמש"ל דש"י הוא דוקא גבי שומר ע' לעיל אם כן כיון דכאן לאו שומר על של זהב אם כן א"ח בש"י ג"כ כנ"ל. וע"ש בקצה"ח כתב דאפילו נודע לשומר אח"כ שהוא של זהב מכל מקום כיון דבשעת קבלת השמירה לא קיבל עליו של זהב פטור רק בשואל חייב אם נודע לו ויבואר אי"ה לקמן בדין שואל. ופשוט לדעת מהרש"ל שפטור על של זהב מפני פשיעת המפקיד אם כן בקטן שנתן לשמור דל"ש לומר מחמת פשיעת המפקיד כי אינו בן דעה להסוברים דשומר לקטן חייב בדין שומרים כמש"ל וכן בחו"ש אליבא דכ"ע אך על כל פנים ל"ש לומר פשיעת המפקיד חייב בשל זהב דה"ל לאסוקי אדעתיה ולדעת הש"ך פטור וז"פ.