מנחת חינוך · סימן נ״ז, ז׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והא דש"ח פטור מגו"א וכ"ש מאונסים דוקא בסתם אבל אם התנה להיות חייב אף באונסים חייב בדברים בלא קנין וע' ש"ס ב"מ צ"ד ור"מ פ"ב מה' שכירות וח"מ סי' רצ"א ובמ"ל שם מביא תוס' פ' הזהב נ"ח ד"ה אר"י לחד תירוצא א"י לחייב עצמו כש"ש רק כשואל ע"ש הטעם וכן אם ש"ח מתנה שיהי' פטור אף מפשיעה פטור וז"א מבואר להדיא רק מבואר דמתנה ש"ח להיות פטור משבועה ועיין בהג"א ס"פ הפועלים בשם ר"ב דסובר דחייב בפשיעה אפילו התנה ועמ"ל הביא חולקין ע"ז ואלו דברים שאין להם דין שומרים כגון עוש"ק והקדשות ועכו"מ וקטן אם רוצה להתחייב בדין שומרים א"ח אלא אם כן קנו מידו ובתוס' פ' הזהב הקשו ל"ל קנין ולא סגי בדברים כמו מתנה ש"ח להיות כשואל דא"צ קנין דבההוא הנאה כו' כמבואר פ' הפועלים ותי' כיון דבאלו פטורין אף משבועה ע"כ צריך קנין אם כן נראה בשמירה בבעלים שחייב שבועת השומרין כמש"ל בעזה"י אם כן יכול לחייב עצמו בדין שומרים לענין תשלומין בדברים בלא קנין ולתי' הב' שתי' תוס' כיון שמתנה ש"ח להיות כשואל כסבורים העולם שהשאיל לו ובההוא הנאה משעבד עצמו אם כן בבעלים דגם שואל פטור א"י לחייב עצמו בדברי' וכ"ה בקצה"ח סרצ"א סקי"ח וכן לתי' הש"ך סי' ס"ו ס"ק קכ"ט דהטעם דמתנה ש"ח להיות כשואל דדומה לאומר התקבלתי בנדרים והוי כאומר הרי אני שואל ובעוש"ק דגם שואל פטור לא מהני אם כן ג"כ שמירה בבעלים דגם שואל פטור צריך קנין ול"מ בדברים לחוד ובאו"ת הקשה המ"ל קנין בהקדש הא בעינן כליו של קונה ומי נתן כליו של הקדש דהרי מועל בהקדש ובקצה"ח סקמ"ו תי' דהדיוט נותן כליו להקנות להקדש ומהני מדין עבד כנעני ע' חה"מ סי' ק"ץ ובכ"מ ועקצה"ח שמ"א הק' ל"ל קנין בהקדש הא אמל"ג כמסירה להדיוט אם כן באמירתו שאם יאבד ישלם ה"ל כקנין בהדיוט ואין דין אסמכתא בהקדש ובפרט דמועיל קנין וכאן האמיר' הוי כקנין והניח בצ"ע. והנה על הש"ס לק"מ דשם בשוכר לשמור פרה או זרעים עדיין ל"ה הקדש וקו' הש"ס מזרעים דה"ל קרקע רק על הר"מ דכלל כל אלו הדברים אין בהם דין שומרים וכ' אח"כ דאם קנו חייב ע"ז קשה ל"ל בהקדש קנין. ולחומר הנושא י"ל דהרי כ' הר"ן בפ' הנושא דלהר"מ א"ע סגי או שטר רק נקט הקנאה היותר רגילה ע"ש אך כאן דאמירה בעלמא סגי ל"ש התי' אך לדעתי הר"מ נקט דבר ברור דנהי דהוי כמסירה מכל מקום מועיל שאלה בהקדש אבל בקנין ל"מ שאלה ע' ש"ך ח"מ סי' רנ"ה ע"כ נקט דבר ברור:
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.