מנחת חינוך · סימן נ״ז, ו׳

עוד מבואר בש"ס ור"מ פ"ה מהלכות שאלה ופקדון ובש"ע ש"א דאם הפקידו מעות עניים בידו או מעות פ"ש אפילו פשע בהם פטור דכתיב לשמור ולא לחלק לעניים והו"ל ממון שאין לו תובעים. ובזה מבואר להדיא דאפילו מפשיע' פטור אף דבשאר דוכתי חייב בפשיעה אפילו במקום שאין דין שומרים היינו משו' דסובר דפשיעה ה"ל מזיק בידים אבל בעניים אף מזיק בידים פטור דהמזיק מתנות עניים פטור דה"ל ממון שא"ל תובעים ע' באו"ת סי' ס"ו. ומבואר בר"מ וש"ע רצ"ב ההוא דהפקידו אצלו ארנקי של פ"ש ובאו עליו גנבים וקדם והציל עצמו ונתן להם הארנקי פטור דאין לך פ"ש גדול מזה והיינו בפ"ש שאינם ידועי' וע' טור בשם הרמ"ה דוקא דלא היה אצלו במה להציל עצמו אבל הי' אצלו במה להציל עצמו חייב והראשונים הקשו ע"ז ל"ל טעמא דה"ל פ"ש אם כן בהיה לו ממון אחר חייב תפ"ל דהו"ל ממון שאין לו תובעים כמבואר כאן ועלח"מ פ"ה מהלכו' שאלה ולענ"ד לק"מ כיון דגנבים באו עליו ורצו ליקח משלו אך בזה נתפייסו והציל עצמו והשאירו לו שלו כפשט לשון הש"ס אם כן ה"ל משתרשי ליה. וזה מבואר בחולין קל"א ע"א להדיא אף דמזיק ממון שאל"ת פטור היכי דמשתרשי ליה חייב ע"כ באנס המלך גורנו בחובו חייב לעשר ממק"א אף דה"ל ממון שאל"ת כיון דמשתרשי ליה אם כן ה"נ וע"ש בתוס' ובקצה"ח ונה"מ סי' רמ"ו ע"כ צריך כאן טעמא לפטורא מחמת דזה עצמו ה"ל פ"ש דאל"ה הי' חייב מחמת משתרשי לי' וע' רש"י חולין שכתב דלאו להוציאו בדיינים מחמת משתרשי לי' רק חיוב בעלמא והכא בל"ז נראה דהיה חייב בדיינים וד' רש"י צ"ע אך אין כאן מקומו. עוד יש דין בשומר אם היה שמירה בבעלים שהבעלים של החפץ הי' שאול או שכור להשומר בשעת משיכת החפץ פטור מדין שומרים היינו אפילו מפשיעה והוא מגזירת הכתוב ואפילו אם הבעלים לא הי' עמו במלאכתו בשעת פשיעה כיון שהיה עמו בשעת משיכה פטור ואם הי' עמו בשעת פשיעה ולא בשעת משיכה חייב ודין שמירה בבעלים עיין ר"מ פ"ב מהלכות שאלה וש"ע ח"מ סי' שמ"ו ומש"ל ב"ה במצות שואל דשם הביא הרהמ"ח הדינים הנ"ל ונוהג בכל השומרים ודוקא מפשיעה פטורים בבעלים אבל אם ש"י בפקדון חייב באונסים אף שהיה בבעלים והוא בש"ס ב"מ מ"א ע"ב.