מנחת חינוך · סימן נ״ז, ה׳

ולענין אי גבי הקדש חייב בפשיעה להר"מ נראה לכאורה לחייב דהתוס' ה"ר מהשוכר הפועל לשמור כו' ולא מוקי שפשע מוכח דאף מפשיעה פטור נראה דלהר"מ חייב בפשיעה. אך אם נאמר דאפילו מזיק בידים פטור בהקדש אם כן מכ"ש פשיע' שפטור ואפשר מדרבנן חייב כמו מזיק בידים שכתבו תוספות פ"ק דב"ק דמדרבנן חייב ועש"ס גבי שבועה זו תק"ח הוא אם קאי על שבועה שא"ב או על שבוע' שלא פשעתי עיין בהזהב ופ"י שם וש"ך סי' ס"ו באריכות. וכן בש"י בקדשים כבר כתבתי כיון דאתמעט מדין שומרים לגמרי אתמעט אך בקדשים שיש בהם מעילה אם ש"י זה נוגע לדין מעילה וצריך אריכות גדול לברר ואין כאן מקומו. ומבואר בר"מ פרק ב' מהלכות שכירות דהפקיד הקדש ואח"כ פדאו והרי הוא חולין או שהפקיד חולין ואח"כ הקדיש ביד השומר וכן עכו"ם שהפקיד ואח"כ נתגייר כל אלו אין בהם דין שומרים עד שיהיו תחלתן וסופן נכסי הדיוט ונכסי ישראל עכ"ל ונראה דוקא בהפקיד הקדש ואח"כ פדאו דנעשה חולין מכאן ולהבא ובשע' שנתן לשמור היה הקדש ע"כ פטור מלימוד המבואר במכילתא ע"ש בהה"מ אבל אם נשאל על הקדשו דאגמ"ל דהיה חולין בשעה שהפקיד בודאי חייב בדין שומרים דהוא חולין מתחלה ועד סוף. אך לכאורה אפ"ל כמו דקיימא לן בש"ע סימן רצ"א דהנותן פקדון דינר זהב ואמר של כסף הוא ופשע א"ח אלא בדמי כסף דנטירותא דכספא קיבל עליו ולא נטירותא דדהבא אם כן ה"נ כיון דבשעת הפקדון הי' הקדש ולא קיבל עליה דין שומרין אם כן אפילו בנשאל דלמפרע הוי חולין על כל פנים לא קיבל עליה נטירותא אך באמת ז"א דאלו דברים עוש"ק והקדש אפילו אם קיבל עליה שמירה מכל מקום גזירת הכתוב דפטור ול"מ אפילו אם חייב עצמו בפירוש אם לא בקנין כמש"ל אי"ה אם כן באמת קיבל עליו שמירה ופטור מגזירת הכתוב ע"כ בנשאל עליה דהוי למפרע חולין אם כן ה"ל שומר עליו כיון דבאמת קיבל עליה שמירה וז"פ. ואם קטן הפקיד אצל גדול להר"מ פ"ב מהלכות שכירות דחייב אפילו שבועה דאיש דכתיב בפרשת שומרים לא קאי על שומרים רק עירוב פרשיות ע' במ"מ אם כן חייב לקטן כל דין שומרים ולשיטת הראשונים החולקים וסוברים דאיש קאי על שומרים גם כן ואין נשבעין מן התורה כלל לקטן עסי' צ"ו אם כן ה"ה אפילו פשע בודאי פטור דאין דין שומרים כלל לקטן רק להר"מ חייב בפשיעה כמו עוש"ק אבל ש"י דחדית לן רחמנא גבי שומרים פטור דהתורה מיעטה שומרים כמו הקדש ועו"ש וכ"ה להדי' בר"נ והובאו דברים בש"ך סי' צ"ו סק"ב וכן לענין ש"ש ושואל ויבואר לקמן אי"ה וחרש ושוטה ודאי חייב השומר דחו"ש לא נתמעט מאיש ומבואר כ"פ בש"ס אם כן חייב רק לענין טענה אין טענתן טענה אבל כל דין שומרים נוהג בהן: