מנחת חינוך · סימן נ״ז, ד׳

וכן אין לו דין שומרים אלא במטלטלין של ישראל אבל של עכו"ם אין לו דין שומרים דכתיב רעהו למעוטי עכו"מ. והר"מ פ"ב מהלכות שכירות כתב דדין שומרים אינו אלא במטלטלין ש"י והדיוט יצאו קרקעות כו' ויצאו נכסי עכו"ם. אח"ז כ' יראה לי דאם פשע השומר בעבדים וכו' שאינו פטור בשטרות ועבדים וקרקעות כו' אבל פושע מזיק הוי כו' ומדכתב דוקא עוש"ק והוציא נכסי עכו"ם והקדש מבואר מדבריו דעל נכסי עכו"מ פטור אפילו פשע דגם מזיק בידים פטור דל"ג מהפקעת הלואתו עסמ"ע סי' צ"ה סק"א ובתוס' ב"ק והבאתי לעיל כ"פ דגבי הקדש נתמעט אפילו מזיק בידים אם כן ה"נ עכו"ם ואפילו בלא הטעם דהפקעת הלואתו כנ"ל. וזה דלא כתשובת ש"א ה' חמץ ובס' ח"י שנראה מדבריהם דלהר"מ גם בעכו"ם חייב בפשיעה ובאמת ז"א דבפי' מבואר כאן דוקא בעוש"ק אבל לא בעכו"ם והקדש וגם בשטרות דמחייב הר"מ דגם במזיק בידי' שטרות א"ח אלא משום גרמא אם נאמ' דד"ג אינו אלא דרבנן עכצ"ל דבפשיעה חייב ג"כ מדרבנן ע' סי' שפ"ו אי דד"ג ד"ת או דרבנן אבל בנכסי עכו"מ ל"ש לומר דחז"ל חייבו אם פטור מן התורה וגם בהקדש יבואר לקמן בעזה"י. וגם נאמר אפילו מש"י פטור גבי עכו"ם אף אם נאמר דגזל עכו"מ אסור מן התורה וחייב בהשבה עיין ר"מ פ"א מה' גזילה ויבואר אי"ה במקומו מכל מקום ש"י דחדית לן רחמנא גבי שומרים כמש"ל ובעכו"מ אין דין שומרים כלל פטור אף מש"י ועספ"י ב"מ פ' הזהב סוגי' דב"ה ששלחו שקליהן ואין כאן מקומו להאריך ובקצה"ח סע"ב סקמ"ג כ' דה"ה אם ישראל נתן פקדון לעכו"ם והעכו"ם פשע פטור העכו"ם דנתמעט מרעהו אם כן אין חילוק כמו שישראל פטור בשל עכו"ם ה"נ עכו"ם פטור בש"י עש"ס פדו"ה לענין ניזקין רק שם מדרבנן העכו"ם חייב מחמת ראה ויתר וער"מ פ"ה מה' נ"מ דהטעם משו' קנס ובשומרים ל"ש קנס אם כן פטור אפילו מדרבנן ובודאי אף מש"י פטור דאין דין שומרים כלל וכן הדין בהקדש שכתבנו (לשמור) אין דין שומרים דנתמעט מרעהו ולשון הר"מ כאן סתם יצאו הקדישות ולא כתב בין ק"ק בין קדשים קלים כמ"ש פ"ב מה' גנבה נראה דעתו דדוקא גבי גנבה שיש שני פסוקים רעהו וגונב מבית האיש ע"כ אתמעט קדשים קלים ג"כ אבל כאן מרעהו לחוד נתמעט דוקא ק"ק וקדשים קלים חייבים בדין שומרים כריה"ג דקדשים קלים ממון בעלים הוא כמ"ש פ"ח מהנ"מ לענין שור שהזיק וע"ש בלח"מ. אך באמת דעת הר"מ בקדשים קלים יש סתירות עמ"ל פ"ד מהלכות מעילה ה"ח והובאו במצות הקודמות.