מנחת חינוך · סימן נ״ז, ג׳

ודוקא במטלטלין אבל בנתן לשמור קרקעות ועבדים ושטרות אין בהם דין שומרים מגזירת הכתוב דדרשינן כופו"כ ודעת הר"מ פ"ב מהלכות שכירות דדוקא מתשלומין דשאר שומרים ש"ש ושואל פטור אבל בתשלומין דש"ח היינו פשיעה חייב דהוי כמזיק בידים אך משבוע' פטור ורוב הראשונים חולקים עליו וסוברים דפטור לגמרי אפילו מפשיעה עסי' ס"ו ס"מ ובש"ך שם ובסי' ש"א והדברים עתיקים. וכבר כ' לעיל דעת הר"מ דבעינן קנין לגבי שומרים ואם לא עשה קנין כלל אינו מתחייב ופטור אפילו מפשיעה אף דסובר דפשיעה ה"ל מזיק בידים מכל מקום בודאי באיש שאינו שומר לא מחייב בפשיעה רק בשומר ה"ל כמו מזיק אם כן בשלמא בעבדים שייך קנין כמו משיכה או חזקה ובקרקע שייך ג"כ חזקה נעל כו' אבל בשטרות דצריך כו"מ ולגבי שומרים ל"ש כתיבה כלל אם כן היאך חייב בפשיעה עקצה"ח סי' רצ"א ס"ה שתי' ע"פ דעת מהר"מ לובלין דלא הוצרכו כתיבה אלא מצד המוכר ומפקיד א"צ כתיבה וע' ש"ך סי' ס"ו מפלפל בזה וסיים בצ"ע ובנה"מ תי' באופן אחר. ולענין אם שלח יד בעושו"ק אי חייב אף להסוברים דבפשיעה פטור מכל מקום י"ל דש"י חייב כמו פשיעה בבעלים שפטור וש"י חייב אף בבעלים כמש"ל אי"ה. אך באמת לא עדיף מגזל גמור דעושו"ק אין נגזלין בעבדים יש פלוגתא עיין ר"מ פ"ט מה' גזילה וח"מ סימן שס"ג אם כן ה"נ. אך אפשר כיון דהוא שומר חייבו התורה וע' מ"ל פ"ה מה' טוען ה"ו הביא בשם הרשב"א דנשבעין על שטרות שבועה שא"ב וגם שלא ש"י מבואר דחייב על ש"י. ומכל מקום צ"ע דיהיה גרע מגזלן. שו"ר בקצה"ח סי' ס"ו סקמ"ד שהרגיש בזה וכ' דאפשר שומר גרע וצ"ע ע"ש.