ואכתוב בקיצור המבואר בש"ע סרצ"ב דאם הגביה הפקדון ע"מ לחסרו אפילו לא חסרה חייב תיכף באונסים וע"ש בסוגיא דאפילו הגביה ע"מ לחסרה ולשלם דל"ה גזלן מכל מקום גבי שומר חדית לן רחמנא דהוי ש"י ובש"ס כ' רש"י חילוק מגזלן ומשואל של"מ דגזלן ושל"מ נוהג בכל אדם אפילו אינו שומר אבל ש"י אינו רק בשומר מגזירת הכתוב וע"ש החלוקים ושם בס"ב דעת הר"מ בחביו' וארנקי ועיין בסמ"ע ובהה"מ ואין כאן מקומו להאריך. אך הכלל דגזירת הכתוב הוא גבי שומרים שחייב באחריותן בש"י בפקדון וצריך דוקא הגבהה או משיכה לש"י כמו בגזלה ע"ש בסוגיא ובשו"ע ואפילו לא ש"י בעצמו רק ע"י שליח חייב אף דבכה"ת אשלד"ע כאן גזירת הכתוב דישלד"ע והשומר חייב וע' ש"ך וסמ"ע שם דדעתו דהתורה ריבתה כאן דהמשלח ג"כ חייב ומכל מקום השליח לא נפקע מחיובו והשליח ג"כ חייב אך אם אין לשליח לשלם חייב המשלח. וגם אם ש"י ע"י חרש שוטה וקטן דלאו בני שליחות נינהו אם חייב מגזירת הכתוב א"ל ד"ז הוא ענין ארוך מאוד עקצה"ח ונה"מ סי' הנ"ל ושאר ס' אחרונים. ומבואר בש"ע דעת הר"מ אף דקיבל עליו לשמור מכל מקום אינו מחייב בשמירה רק במשך ובמקום שמשיכה קונה או הגבהה ובל"ז אינו שומר כלל ודעת הרבה ראשונים תיכף שקבל עליו לשמור או אמר הנח לפני ונסתלקו הבעלים משמירתן חייב השומר אף בלא משך ובמקום דלא נתחייב לכ"א מהשיטות א"ח בפשיעה וגם א"ח בש"י רק בנטלו לגזלו אבל בתורת ש"י א"ח דדוק' בשומר חייב כמש"ל אבל לא באונס דעלמא אם אינו שומר. וכן ע"י שליח דוקא בש"י גלי רחמנא דישלד"ע אבל באינו שומר שא"ח בש"י רק כמו גזלן א"ח ע"י שליח ג"כ ועקצה"ח כ' הא דמבואר בר"מ פ"ב מה' שכירות וש"ע סי' רצ"ו דאם טען הנפקד שלא קיבל לשמור אלא אמרתי הנח לפניך בענין דלא נעשה שומר ישבע היסת שלא קבלו אלא בדרך זה וכולל בשבועתו שלא שלח בה יד נראה דאף בלא קבל עליו לשמור חייב אם ש"י. נ' דלאו דוקא דרך ש"י רק הכונה שלא הגבי' ע"מ לגזלה אבל ש"י חידש הכתוב רק בשומר כמש"ל.
מנחת חינוך · סימן נ״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
