מנחת חינוך · סימן נ״ז, א׳

לדון דין ש"ח וכו' כגון הטט"ג בפקדון וכו'. הנה דיני טט"ג בפקדון כלל הר"מ בדיני גנבה ועמש"ל דינים אלו במצות דין גנב. ומ"ש הרהמ"ח דנוהג בכ"מ ובכ"ז היינו דיני ש"ח אבל דיני טט"ג כבר כתבתי לעיל דדיני כפל אין נוהגין בזה"ז ואף תפיסה ל"מ בטט"ג דלא היתה השבועה בב"ד כמבואר ברמב"ן וע' ש"ך ח"מ סי' א' ומ"ל ה' גנבה ובמש"ל ב"ה. ודינים אלו דש"ח עיין ר"מ פ"ד מה' שאלה וקצתן פ"א מה' שכירות ובטור ח"מ מסי' רצ"א ואילך והדברים ארוכים. אך אכתוב קצת דיני' בקיצור. הנותן לחבירו איזה דבר לשמור לו והוא דבר המטלטל וגופו ממון ואינו נותן לו שום שכר על השמירה ה"ז ש"ח ופטרו הכתוב מגנבה ואבדה מכ"ש מאונסים גדולים אך אם פשע בשמירה ועי"ז נגנב או נאנס חייב לשלם ואפילו היה תחלתו בפשיעה לענין א' כגון ששמר כראוי לענין גנבה ולא שמר כראוי לענין אש ולא נשרף רק נגנב וה"ל לגבי גנבה כאונס דלא פשע מכל מקום חייב על הגנבה ג"כ דתחלתו בפשיעה וסופו באונס דהאונס בא מחמת הפשיעה חייב אבל אם האונס לא בא על ידי הפשיעה כגון שלא שמר כראוי ומתה הבהמה פטור דמה"מ מ"ל כו' ואין לתלות האונס בהפשיעה כלל עש"ס ור"מ וש"ע סי' רצ"א. ואפילו שמרו כראוי ונאנס אך שלח הנפקד יד בפקדון תיכף בש"י נתחייב באונסין על הפקדון ומהו ש"י צריך אריכות בס"פ המפקיד ור"מ פ"ג מהלכות גזילה וראב"ד שם ובשטמ"ק.