מנחת חינוך · סימן נ״ז, י״ד

והנה דעת הר"מ פ"ד מה' שאלה דשבועה העיקרית הוא שאינו ברשותו ושבועה שלא פשע ושלא ש"י הם רק ע"י גלגול ובפ"ו משמע מלשונו דגם שלא פשע הוא עיקרית ורק שבועה שלא ש"י הוא עי"ג וע"ש בלחם משנה וכ"ה דעת ר"י בטור דשא"ב לבד הוא מן התורה ושאר שבועות אפילו שלא פשע הוא עי"ג ואם הביא עדים שא"ב סגי וא"צ לישבע שלא פשע כיון דפטור מעיקר שבועה אבל דעת הרבה ראשונים דגם שלא פשע הוא עיקרית ואף שיש עדים שא"ב צריך לישבע על שלא פשע רק שבועה דש"י לכ"ע הוא רק עי"ג ואם מביא עדים שנגנב שלא בפשיעה א"צ לישבע שלא ש"י והירושלמי מסייע לדבריהם עטו"ר סימן רצ"ד ובש"ע הובאו דיעות אלו. ועש"ך סי' ע"ב ס"ק קט"ו דשבועת השומרים מן התורה אינו אלא בטוען המפקיד שמא אבל אם טוען המפקיד ברי שלא נגנב או שפשע א"ח שבועה מן התורה ועש"ך סימן צ"ב ובתומים ואחרונים מה שהשיגו עליו. ואם השומר א"י לישבע כגון שהוא חשוד על השבועה ושכנגדו א"י לישבע דהוא טוען שמא דעת הר"מ פ"ב דטוען דהשומר פטור וכ"ד המחבר סי' צ"ב. ויש דיעות דהשומר ה"ל משואיל"מ ואם הפקיד אצלו שלא בעדים דיש לו מיגו נראה דנאמן כיון דחייב ממון ה"ל מגו לפטור מממון ונראה דאף לדעה ראשונה דהשומר פטור מכל מקום אם טוען שהיה במקום רואין חייב לשלם ול"ש לו' כיון דא"ח שבועה באין רואין אינו דין שומרים כלל כמש"ל. ז"א דודאי יש דין שומרים רק דא"י לישבע אבל במקום רואין דחייב לשלם בודאי חייב דהוי דין שומרים וז"פ. והנה דעת הר"מ דבשומרים לא בעינן כפירת שתי כסף רק בפרוטה סגי ודעת הרבה ראשונים דצריך כפירת שתי כסף וע' סימן פ"ח וסימן רצ"ה. ובכלים יש דיעות דאף פמש"פ נשבעין וי"ח דבעינן פרוטה. ולכאורה בכלי פמש"פ אם יש עדים שא"ב רק השבועה שלא פשע על החיוב תשלומין דאם אינו נשבע צריך לשלם והתשלומין הם מעות אם כן לפמש"פ אין נזקקין ועקצה"ח סי' פ"ח התעורר בזה.