מנחת חינוך · סימן תקנ״ד, ד׳

וכתב הרהמ"ח דמצוה זו דלו תהיה וכו' והלאו נוהג האידנא ג"כ דזה מצוה היא ולא קנס והיינו דהוזמו וכו' או שנתברר כי לפי מאי דקיימא לן כראב"י דבעל דוקא הדברים ככתבם ועיין בכ"מ וצ"ע דבאהע"ז סי' קע"ז מבואר שם דבאונס מצוה לכונסה ואינו מבואר דגם מש"ר מצוה לכונסה מחמת העשה כיון דנוהג בזמן הזה. והנה באונס כתיב קנס וג"כ ולו תהיה לאשה ומבואר במשנה בפ' אלו נערות דאף ח"ל וח"כ וח"ע יש להם קנס ומקשינן איקרי כאן ולו תהיה וכו' והיא אינה ראויה לו ע"כ לא ישלם קנס ג"כ דנימא כמ"ש בפרשת קנס ולו תהיה וכו' ואם לא נוכל לקיים ולו תהיה יהי' פטור מקנס ומתרצינן נערה נערה וכו' בתולה בתולה וכו' איתרבי לקנס אף במקום דאינו יכול לקיים ולו תהיה וכן הלכה וכן פסק הר"מ בפ"ב כאן גבי אונס דאם אסורה עליו אסור לישא אותה עיי' בהלכה ה' ובהלכה י"א וי"ב כתב דקנס משלם אף באסורה עליו ע"ש. והנה במש"ר כתוב ג"כ ונתן מאה סלע וכו' ולו תהיה וכו' אם כן אפשר באסורה עליו מח"ל או עשה דא"י לקיים ולו תהיה וכו' אפשר דפטור מקנס ג"כ דאיקרי כאן ולו וכו' וכאן אינו מבואר ריבוי דנערה וכו' או בתולה אם כן כל שאינה ראויה לקיימה פטור מקנס וכן מבואר בסנהדרין ח' ע"ב בתוס' בד"ה והביא וכו' שכתבו שם לפיר"ת מותרת לבעלה דאל"ה איך מחויב ק' סלעים הא לא קרינן ולו תהיה לאשה וכו' מפורש יוצא מדבריהם היכי דאסורה עליו פטור מקנס דלא קרינן ולו וכו' והיינו כמ"ש דבאונס איתרבי בגמרא מנערה וכו' אבל גבי מש"ר לא מצינו ריבוי בש"ס אם כן איקרי ולו וכו' דקנס תלוי בזה. אך הר"מ כאן בפ"ג גבי מש"ר כתב בהלכה א' המוציא ש"ר ונמצא הדבר שקר וכו' ונותן לאביה משקל מ"ס ואח"ז בהלכה ד' כתב מ"ע של תורה דלו תהיה וכו' ובהלכה כ' כתב נמצא בה וכו' או שאביה מחל ה"ז יגרשנה וכו' ולו תהיה וכו' אשה הראוי' לו ולא כתב דבכה"ג ג"כ אינו משלם קנס כיון דאינה ראוי' לו וכן בהלכה ח' כתב כל נערה שאין לה קנס אם נאנסה וכו' המש"ר פטור ממלקות ומתשלומין וכן וכו' העכו"ם שנתגיירה וכו' פחותה מבת ג' וכו' ופרט זה אף באונס כה"ג חייב בקנס כמבואר בפ"ב מכל מקום כאן פטור ולא פרט ג"כ וכן ח"ל אף על פי דבאונס חייב כאן פטור וכן מלשון כל נערה שאין וכו' משמע הא במקום שיש לה קנס באונס חייב ג"כ כאן אם כן חייב כאן בח"ל וכן בהלכה ט' כתב דכל הפטור אם רצה לגרש יגרש ולא כתב להיפוך ג"כ וכל שאינו יכול לקיים העשה דולו תהיה וכו' פטור מקנס מכ"ז נראה דהר"מ ס"ל דשוה ד"ז לאונס אף על פי דאינה ראוי לו חייב בקנס אם כן ד"ז מחלוקת הר"מ והתוס' ואין בידינו להכריע ולא ראיתי מי שהתעורר בד"ז. וקשה לי לשיטת התוס' דסברי דכאן במש"ר הקנס תלוי באשה הראוי' היינו דיכול לקיים ולו תהיה וכו' ובאונס קי"ל דמשלם בכ"ע כמשנה דפרק אלו נערות אם כן איך אמרינן במכות דף ט"ו לא יאמר ולו תהיה לאשה גבי מש"ר וניליף מק"ו מאונס וכו' הא אי ניליף מאונס יגיע קנס בכ"ע דכתיב ונתנו וגם גבי אונס הדין כן ע"כ כתבה התורה כאן ולו תהיה וכו' שיהא תנאי שאם אינה ראויה לו אינו משלם קנס כלל משא"כ באונס אם כן הצריכה התורה לכתוב כאן ולו תהיה לאשה היינו שאינו משלם קנס באינה ראוי' אליו ודוחק לומר דהסוגיא שם אזלא שלא אליבא דהלכתא כסתם משנה דא"נ אלא כהני תנאי כר"ש התימני וכר"ש בן מנסיא דגם באונס אין משלם קנס באם לא יוכל לקיים ולו תהיה וכו' זה דוחק דהסוגיא אזלא שלא כהלכתא ועוד אפילו למ"ד גבי אונס שיש בה הוי' ובח"ל משלם קנס אם כן הוצרכה התורה לכתוב כאן ולו תהיה וכו' דאף ח"ל כיון דאינה ראויה אינו משלם כאן דכאן גבי מש"ר א"י לדרוש אשה שיש בה הוי' ואם אין בה הויה אינו משלם דבלאו קרא ולו וכו' ל"ש מש"ר אם אין תופסין קידושין כי אינה א"א כלל ופשוט. וע"כ צ"ל דהסוגי' אזלא כרשב"מ לחוד דגם ח"ל אינו משלם קנס באונס דבעינן אשה הראויה לו זה דוחק גדול. ולשיטת הר"מ ניחא דמש"ר שוה לאונס בכל גוונא שפיר מקשה לא לכתוב במש"ר ונילף מאונס אבל לשיטת התוס' צ"ע. וקשה לי לר"ש התימני דדריש ולו תהיה גבי אונס אשה שיש בה הוי' ופרש"י דמשמע לי' תהיה לשון הויה ולא לשון קיום עיין בכתובות בדף ק"ט ע"ב הא ע"כ גבי מש"ר דכתיב ג"כ ולו תהיה וכו' ג"כ לשון קיום הוא ולא יוכל לדרוש לשון הויה דא"צ התורה למעוטי דבאשה שאין לה הויה ל"ש מש"ר דכל הפרשה מיירי באשתו כי יקח וכו' וגם ואם אמת הדבר וסקלוה וכו' ובאינה א"א אינה בסקילה אם כן כאן ע"כ דריש אשה הראויה לו ולמה אינו דורש גבי אונס ג"כ כיון דלשון אחד הוא ודוחק לומר דכאן א"י לדרוש באופן אחר רק הראוי לקיום אבל גבי אונס דיכול לדרוש משמע לי' יותר לשון הויה דמנ"ל הא כיון דלשון קיום ג"כ משמע אם כן אפשר דכתבה התורה דוקא בראויה לקיימה ובל"ז אין לה קנס וצ"ע. ונוהג בכל נערה בתולה אפילו אם היא איילונית באופן דנעשה גדולה למפרע אם לא אמרינן מקטנותה יצאה לבגר ואין כאן מקומו מחויבת מיתה דאגמ"ל ואין כאן ה"ס לשיטת התוס' ביבמות וכן לוקין אותו ומשלם מאה כסף דאגלאי מלתא א"צ להאריך דמבואר כ"פ בח"ז. והעשה והל"ת דלא יוכל אם עבר על הל"ת באיזה גוונא לוקין ובאיזה גוונא אין לוקין יתבאר בעזה"י לקמן גבי אונס ותלמד לכאן. והנה המ"כ גובין מעידיות כמבואר בפ"ק דב"ק והר"מ אינו מביא זה כאן וכבר כתבתי בח"ז.