מנחת חינוך · סימן תקנ״ד, ב׳

ומבואר בגמרא שם דף מ"ה ע"ב דנערה המאורסה סוקלין אותה על פב"א אם אין לה פב"א סוקלין אותה על פתח שער העיר ההוא וילפינן שם מפתח פתח וכו' על כל פנים לגירסת הר"מ דפרשה ראשונה מיירי בכ"ע בזינתה בב"א מכל מקום אם אין לה פב"א סוקלין אותה על פתח השער העיר ההוא ואין חולק ע"ז. וז"ל הר"מ כאן סוף הלכה י"א וכל מי שמצוה לסקול אותה על פב"א אם לא היה לה פתח ב"א וכו' ה"ז נסקלת בבית הסקילה לא נאמר פב"א אלא למצוה עכ"ל וצריך עיון גדול אמאי לא כתב דסוקלין אותה על פתח שער ההוא דמפורש בגמ' להדיא ואיך פוסק דנסקלת בבית הסקילה ולא עמדו בזה נושאי כליו וצ"ע רב בזה. והנה במשנה שם דף מ"ד מבואר דנערה המאורסה שהיתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה היא בסקילה אך אין לה פב"א כי אין לה אב ואין מבואר האיך סוקלין כי המשנה לא מיירי מזה כמבואר אח"כ אין לה אב וכו' ואינו מבואר האיך סוקלין אך בש"ס דף מ"ה ע"ב דמבואר דאם אין לה אב או פתח ב"א סוקלין על פתח שער העיר אם כן בהורתה שלא בקדושה נמי וכ"כ הר"מ כאן בתחלת הלכה י"א וז"ל היתה הורתה שלא בקדושה וכו' נסקלת על פתח שער העיר ההוא ובודאי מקור ד"ז מהש"ס שכתבתי אם כן בודאי תמוהים דברי הר"מ שכתב אח"כ אם אין לה פתח ב"א וכו' סוקלין בבה"ס ומ"ש מהורתה וכו' דנסקלת על פתח שער העיר אדרבא דין זה מפורש בגמרא אם אין לה פתח ב"א וכו' והורתה וכו' אין מפורש אך היא היא דטעם שוה דאין לה אב אבל הר"מ דמחלק בין שני הדינים צריך עיון גדול. שוב ראיתי בס' הפלאה שהקשה מ"ש ולא עיינתי בדבריו ומכל מקום אני לך. עוד מבואר בר"מ דכל מי שמצותה לסקול על שער העיר ההוא אם יש בעיר ההוא רובה עכו"ם סוקלין אותה על פתח ב"ד וכ"כ הר"מ פט"ו מהל' סנהדרין גבי עובד עכו"ם דגם כן נסקל על פתח שער העיר אם רובה עכו"ם נסקל על פתח ב"ד וסתם הדברים נראה דס"ל דגזה"כ כך הוא ונהרג בתוך המחנה וסמוך לב"ד לא כשאר הנסקלין דמוציאין חוץ לג' מחנות וכן דעת התוס' בסנהדרין דף מ"ב ע"ב בד"ה כי היכי וכו' דגזרת הכתוב היא אך התוס' כאן בכתובות בד"ה על וכו' בדף מ"ה ע"ב אין דעתם כן ודבריהם סותרים למ"ש בסנהדרין וגם דבריהם כאן צ"ע ואיני רוצה להאריך. אך דעת הר"מ כמ"ש. ואני תמה דבתורה מבואר כאן בפרשה ראשונה דין מוציא שם רע וכתיב והוציאו את הנערה אל פתח בית אביה וכו' מבואר דד"ז אינו אלא על הנערה אבל הבועל נסקל בבה"ס ככל ח"מ כיון דלא כתיב ואח"ז בפרשה השנית גבי נערה המאורסה מפורש בכתוב והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וכו' מבואר להדיא דגם הבועל בד"ז בשער העיר והן לגירסת רש"י בתני שילא או לגירסת הר"מ על כל פנים בדין פרשה זו גם הבועל דינו כהנערה דמפורש בפסוק להדיא ובכל הסוגיא כאן נקיט נערה סוקלין אותה וכו' ע' בסוגיא ולא נזכר דין הבועל כלל דג"כ נידון בפתח שער ההוא ואין עולה על רעיוני דד"ז יהי' מוזכר בש"ס. אך בעניי איני בקי בש"ס אפשר הוא מוזכר באיזה מקום אך על הר"מ דהוא פוסק והיה צריך לפרש ד"ז וכאן אינו כותב רק דיני נערה ואינו מזכיר הבועל כלל ובפט"ו מה' סנהדרין כ' הדינים וכ' דעובד עכו"ם יש לו דין אחר דסוקלין אותו וכו' ונהי דבדיני נערה סמך על מ"ש כאן מכל מקום למה לא הזכיר דגם בועל נערה המאורסה נידון על פתח שער העיר וכו' וגם כאן לא הזכיר זה רק בנערה מיירי כאן ולמה השמיט זה וצריך עיון גדול. עוד מבואר בר"מ דאם באו עדים אחר שבגרה או אחר שנבעלה לבעלה והעידו שזנתה בעודה נערה בב"א ה"ז נסקלת בבה"ס והראב"ד השיג ע"ז דקיימא לן דנסקלת על פב"א ע"ש ואין להאריך בזה עי' בש"מ. והנה בדינים אלו שכתבנו אין חילוק בין הי' ע"י הוצאת ש"ר או לא וכן הר"מ כ' סתם דינים אלו והם בכ"ע ועיין בס' ש"מ. ודעת הר"מ כאן אף דכל נערה המאורסה אם זינתה לאחר שנכנסה לחופה אינה בסקילה רק בחנק מכל מקום אם הי' ע"י הוצאת ש"ר שהוציא עליה ומביא עדים שזנתה לאחר החופה ה"ז בסקילה וזה דין חדש במש"ר דגזה"כ כ"ה וכ"ה דעת הרשב"ם מובא בתוס' זו דתני שילא אך הרבה ראשונים חולקים ע"ז ומכללם הראב"ד עי' בהשגות והדברים ארוכים. ואם היתה הורתה ולידתה שלא בקדושה ונתגיירה או נשתחררה פחות מבת ג' שנים ויום א' אף על פי שהיא בתולה בודאי כיון דהיתה פחות מבת ג"ש וי"א מכל מקום גזה"כ דאינה בסקילה רק בחנק והורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה מרבינן בש"ס דהיא בסקילה אך א"צ פתח ב"א דאין לה אב כמ"ש לעיל.