והגונב קרקעות עבדים ושטרות פטור מכפל דאתמעט בש"ס דמרובה וכ"ה בר"מ כאן וכן לענין אחריות ויתבאר אי"ה בלאו דגנבה ומבואר שם בש"ס דמשלמה ממעטינן מכפל דבר שאינו מסוים ורש"י פירש דבר שאין בו סימן והתוס' פירשו חצי רמון וחצי אגוז וכדומה דפטור בדבר שאינו מסוים וע' תוס' שם בסוגיא. והגונב פטר חמור מחבירו חייב לשלם כפל אף על פי דאינו שלו עכשיו קודם שנפדה דאסור בהנאה מכל מקום ראוי להיות שלו אחר שיפדה כ"ה בר"מ כאן מש"ס דבכורות ואפ"ל דוקא אם הפ"ח שוה יותר מהפדיון עמש"ל מצות פ"ח שיטות בזה אבל אם אינו שוה יותר מהפדיון אם כן לא גנב מאתו כלום כנ"ל וע"ש בש"ס ד"י וי"א לענין קדושין ואם בשעת גנבה היה שוה יותר ואחר כך בשעת העמדה אינו שוה או שמת דאסור בהנאה או איפכא דלא הי' שוה בשעת הגנבה ואח"ז הוא שוה ה"ל כאלו הוקרה או זילא ותלוי בשיטות שרמזנו לעיל עיין במרובה לענין הוקרה וזילא.
מנחת חינוך · סימן נ״ד, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.