מנחת חינוך · סימן נ״ד, ג׳

ואם עשה שליח לגנוב וגנב אם השליח ידע המשלח פטור דאשלד"ע והשליח חייב ואם השליח לא ידע דעת הרבה ראשונים דבשוגג ישלד"ע והמשלח חייב בכפל וכ"פ רמ"א סי' שמ"ח ובש"ך שם האריך דבשוגג אשלד"ע והמשלח פטור והשליח ג"כ פטור דאינו מתכוין לגנוב כלל והדברים עתיקין והאריכו האחרונים. ואם הם שותפים בגנבה דעשה להשותף שליח שיגנוב עבורו ועבר המשלח ע' ב"מ דף ח' מבואר ברש"י דשותפים ישלד"ע והתוס' חולקים ובקצה"ח סי' הנ"ל האריך. ודוקא מרשות הבעלים חייב בדין גנבה היינו כפל אבל בגונב מבית הגנב פטור הגנב השני דלגנב אינו משלם דכתיב וגונב מבית האיש ולא מבית הגנב ולבעלים פטור לשלם כפל כיון דאינו ברשות הבעלי' להקדיש דגזל ולא נתייאשו הבעלי' שניה' א"י להקדיש זה לפי שאינו ברשותו אם כן לא גנב מרשות הבעלים ופטור כן מבואר בש"ס דמרובה ובר"מ. ודוק' מבית הגנב פטור אבל אם גנב מבית השומר כיון דהבעלים יכולין להקדישו דכל היכי דאיתי' ברשותא דמרא איתא חייב הגנב כפל לבעלים כ"ה להדיא בירושלמי מובא בקצה"ח סי' שמ"ט וע"ש שמביא בשם ירושלמי דלמד מוגונב מבית האיש ולא מגג שאינו מבוצר היינו שאינו מקורה וכ' שם דבש"ס שלנו לא נזכר זה וגם בר"מ וטוש"ע לא הביאו זה אין הלכה כן. ואפילו גנב מר"ה כיון דהבעלים יכולים להקדישו חייב כפל לבעלים והגונב את ההקדש בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים ואפילו קדשי' שהבעלים חייבי' באחריותם מכל מקום פטור מכפל כ"ה בר"מ כאן פ"ב ואף דבפ"ח מנזקי ממון סובר דקדשים קלים הוי ממון בעלי' דאיקרי רעהו מכל מקום כאן יש עוד מיעוט וגונב מבית האיש וכו' למעט הקדש אתמעט כל מיני הקדשות כ"כ הלחם משנה כאן ושם ודעת הר"מ בקדשים קלים לא ברירה עפ"ד מהלכות מעילה ה"ח במ"ל והבאתי לעיל במה"ק. אבל כאן פסק הר"מ להדיא דפטור בכ"ע. ונלע"ד דפסהמ"ק שנפדו הוי מ"ב וחייבים בכפל דרעהו ודאי מיקרי כדאיתא בהנ"מ אך אפילו כאן דיש עוד מיעוט לדעת הר"מ על קדשים קלים מכל מקום פסהמ"ק ה"ל גונב מבית האיש דאי הי' פטור הו"ל להר"מ להשמיענו זה א"ו ה"ל כחולין גמורים וחייב בכפל כנ"פ. והגונב מן ב"נ פטור מכפל דאינו רעהו וחוץ לזה גונב מכל האישים אפילו מעבד וקטן חייב בכפל ולקמן אי"ה יתבאר דיש חיוב בכפל שאינו נוהג באם התובע קטן.