מנחת חינוך · סימן נ״ד, י״ג

ואני מסופק היאך הדין בתייש הבא על הצבי' וילדה דאי חוששין לזרע האם הו"ל הולד מקצת שה ואם גנב הוולד וטבח ומכר מה דינו אך כיון דספק אי חוששין לזה"א אם כן אין מוציאין מספק עיו"ד סי' ט"ז ובר"מ וש"ך שם ואחרונים. אך להיפך אם בא צבי על התיישה וילדה ודאי ה"ל מקצת שה דשה ואפילו מקצת שה אמרינן אם כן אפשר משלם על כל פנים החצי וחמשה חצאי בקר אמרינן. אך נראה לפי מה דפסקינן דשותפים שטבח א' מה שגנב אצל שותף השני דפטור דטבחו כולו בחיובא בעינן עבב"ק ע"ח וברש"י דמחלק בין חמשה חצאי בקר ובין וטבחו כולו ע"ש. ועיין בדע"ב מבואר גבי שותפי' שגנב א' מחבירו וטבחו דכולו באיסור' בעינן וכאן בגמ' דשותפים שגנבו מאחרים דפטור אם א' טבח בלא דעת חבירו אף דהוי כולו באיסור מכל מקום וטבחו כולו בחיוב בעינן ועל חלק השותף א"ח ע"כ אינו חייב על חלקו ג"כ ע"ש. אם כן כאן במקצת שה לא הוי כולו בחיובא ופטור. אם כן הדין כן בתייש הבא על הצבי' וילדה וגנב הוולד בוודאי פטור דמצד האם הוא חיה ואפילו אם נאמר דחוששין לזה"א והו"ל מקצת שה מכל מקום א"ח דבעינן וטבחו כולו בחיובא וכאן על המקצת חי' א"ח אם כן בודאי פטור אבל בצבי שבא על התיישה אם נאמר דחלזה"א ה"ל מקצת שה ופטור. אך אם נימא אחלזה"א הו"ל כולו שה וחייב וזה ספק אם חוששין כמבואר במקומות הנ"ל אם כן הוא פטור אך אם תפס לא מפקינן מיני' להר"מ דמספק מהני תפיסה בדו"ה והבאתיו לעיל כ"פ והוא בר"מ פ"ז. וצ"ע דבש"ס אין פלפול מזה. וכן הר"מ לא הביא דינים אלו ולשון הר"מ כאן הגונב כלאים הבא מן השה וממין אחר כו' ודאי כוונתו ממין אחר בהמה דמשני צדדים חייב ומרבינן כאן אף דלקרבן פסול אבל ממין אחר כגון חי' א"ח בודאי אפשר מספק בצבי הבא על התיישה כמ"ש על כל פנים מתייש ומצביה בודאי הוא ספק שה (כלל) דאפשר אין כאן שה כלל ופטור עכצ"ל כמ"ש. וצ"ע שלא עוררו בדינים הללו. ונ"ל כמ"ש דעכ"פ מקצת שה אף דאמרי' בדינים ה"ל שה ואפילו מקצת מכל מקום אין לו דין שה רק לענין מקצת ובמתנות א"ח אלא בחצי מתנות אם כן אין כאן וטבחו כולו בחיוב ועיין היטב בסוגיא הנ"ל ובראשונים ובר"מ פ"ט מה' בכורים גבי חצי מתנות ע"ש ואין כאן מקומו. שוב העירני ח"א דאפשר דל"ד לטבח שור של שותף לפי דברי התוס' והר"ן בפ' הזרוע שחילקו מדוע שותפו' עכו"ם פוטר אפילו מראש אזנו ול"א שה ואפילו מקצת שה משום דש"ה דגם מקצת שה פטור ממתנות משא"כ בצבי הבא על התישה דעכ"פ כל שיות שבו חייב יעו"ש וביו"ד סי' ס"א. וא"כ ה"נ יש לחלק כן דדוקא בשותף לא בעינן וטבחו כולו באיסור כיון דפטור על מקצת שה ג"כ משא"כ בצבי הבא על התישה דעל כל שיות שבו חייב שפיר בעינן וטבחו לשיות כולו שבו באיסור וצ"ע להאריך.