מנחת חינוך · סימן תקל״ב, ב׳

וכיצד דין יפ"ת אם רוצה לישא אותה אם קיבל' עלי' תיכף ליכנס תחת כנפי השכינ' וזה הוא מרצונ' כי אין כופה אותה מטבילה לשם גירות מיד והרי היא כבת ישראל ולשון הגמרא ביבמות דף מ"ז ע"ב מטבילה ומותר בה מיד והר"מ השמיט ומותר כו' וכתב הכסף משנה דלא הי' בגירסתו ואף לפי גרסתינו אין פי' הברייתא שמותר מיד דהא בעינן להמתין ג' חדשים כו' ובאמת כיון דמבוא' מותר מיד האיך מפרש דצריך להמתין אך באמת ל"ק דבבריית' מבוא' דבתורת יפ"ת מותר מיד וא"צ לעשות כל המעשים ובתורת הבחנה יש כמה דרכים שא"צ הבחנה עיין בר"מ פי"א מהלכות גירושין ובהה"מ שם דיפ"ת שלא הית' נשואה בגיותה א"צ הבחנה. ומ"ש הר"מ כאן אח"ז שימתין ג"ח היינו בנשואה וסמך כאן על מש"ל ע"ש וכן פסקינן בש"ע אהע"ז סי' י"ג סעיף ה'. ועיין בח"מ דנראה דעתו דאף קטנה וזקינה א"צ להמתין בגיורת שלא גזרו כמו בישראל ועיין בהגהות מ"ש שם ועי' בב"י סי' י"ג. ואם לא רצתה להתגייר מיד ורוצה בה תשב בביתו למ"ד יום ובוכה כו' ומגלחת כו' כדי שתתגנה עליו ותהי' עמו בבית כו' ומגלגל עמה כדי שתקבל אם קבלה ורצה בה ה"ז מתגיירת וטובלה ככל הגרים וממתין עוד שני חדשים ס"ה ג"ח של הבחנה. ונושאה בכתוב' וקידושין כו' ויבואר לקמן בס"ד. לא רצתה להתגייר מגלגלין עמה שנים עשר חודש עד שתתגייר ונושאה לא רצתה מקבלת ז' מצות בני נח ומשלחה לנפשה כו' ואסור לנושאה כיון שלא נתגיירה ואם לא רצתה לקבל ז' מצות אחר יב"ח הורגין אותה כו' כ"ה לשון הר"מ ומבואר דעתו דאין כופין על הגירות רק ברצונה תליא מילת' ונראה דאם תוך החודש של בכי קבלה עלי' ורצת' להתגייר מטבילין אותה מיד דלא גרע מקודם אם קבלה עלי' מטבילה מיד וה"ה אף שהתחיל החודש של בכי דמ"ש אף שיש לחלק קצת דקודם נראה שנתגיירה ברצונה אבל (קודם) [לאחר] שהתחילה לעשות המעשים הכתובה בפרש' אפש' אין הגירות מרצונ' וצריכ' להשלים כל החודש במעשים הללו. ובפרט שהתורה רצתה כדי שתתגנה עליו מכל מקום מנ"ל כיון דקיבלה עלי' גירות לשיטתי' דבע"כ א"י לכופה אם כן הוא מרצונ' אין חילוק בין קודם ובין לאחר שהתחילה במעשים הללו כ"נ ומכל מקום צ"ע. וא"כ לפמ"ש הדין כ"ה אם מקבלת עלי' טובלת מיד אך אם רוצה בה והיא אינה רוצה לקבל הגירות מגלגל עמה אך ע"כ שחודש א' יעשה לה המעשים הכתובים בתור' ואם מתרצית תוך חודש מטבילה ג"כ מיד אך כ"ז שאינ' רוצית צריך לעשות לה כל המעשים הכתובים בתור' עד חודש ימים ואח"כ נרא' דאסו' להחזיקה בביתו בגיותה כמו שלמד רבינו מדין עבד ע' בפ"ח מה' עבדים אך משלחה וכופה שתקבל ז' מצות כמו שמבוא' בר"מ. ובמשך הזמן הזה אם אינה רוצית לקבל הגירות והוא אינו רוצה בה משלח' לנפש' ובודאי א"צ גט כי היא גוי' גמורה והלאוין של מכיר' ועימור נוהג ומבואר לקמן. ועיין ברמב"ן מביא הספרי ושלחתה לנפשה ולא לבית אבי' ומסופק בפירושו ע"ש ומובא בלחם משנה כאן ובספרי אשר בידינו הגירס' ושלחתה לנפשה ולא לבית אלהיה כו' והר"מ סתם וממילא משמע דמשלחה לרצונ' ותעשה מה שתחפוץ כי מה הוא לה. ואם במשך הזמן הנ"ל נתגיירה נושאה בכתובה וקידושין והיא לו לאשה. והרמב"ן מביא הספרי ובעלתה אין לך בה אלא מצות בעיל' בלבד וכונתם שאין קדושי כסף ושטר תופסין בה והר"מ סתם דנושאה בקדושין נראה דכל הקדושין תופסין בה ועיין בלחם משנה שהקשה על רבינו מהספרי ובקדושין מבואר ולקחת קדושין יש לך בה נרא' דכל הקדושין תופסין בה ע"כ פסק רבינו כך. ונרא' לשיטה זו דדין יפ"ת דמות' בביא' בגיותה והתורה מיירי בכה"ג אם כן ד"ז דהתור' גזרה דנעשה לה כל המעשים זה דוקא בבא עלי' ביאה ראשונ' בגיותה גזה"כ אם רוצה בה יעשה המעשים הנ"ל אבל אם לקח בשבי' גויה ולא בא עלי' כלל רק רוצה אם תתגייר ישא אות' א"צ כלל לעשות המעשים הללו כי ד"ז לאו בכלל יפ"ת דכתיב בקרא והוי כמו שרוצ' לישא גוי' בגרותה ורוצה להתגלגל עמה שתגייר וישא אותה בודאי דא"צ לעשות כל המעשים האלו ה"נ כיון דהתורה לא גילת' דתעש' המעשים רק ביפ"ת אם כן כמו שכתוב ולקחת ומיני' דרשינן שתיכף מותר בה וע"ז אמרה תור' והבאת כו' וגילח' אבל לא בא עלי' אינה בכלל זה וכן נרא' לשון הר"מ בהלכ' ה' שכתב וכיצד דין ישראל ביפ"ת אחר שיבעלנה כו' ואם לא קבל' כו' נרא' דוק' אחר הבעילה ראשונה אבל בלא בעל א"צ כלל לדינים הללו כנ"ל ברור בס"ד. ונרא' דהמצו' של הבא' ויעשה לה המעשים הוא תיכף בבואו לביתו ואין סבר' שיתגלגל עמה קודם זמן ואח"כ יעשה ירח ימים המעשים הכתובי' בתור' כי ראינו שהתור' הקפידה שתתגנ' בעיניו אם כן סברא שתיכף יעשה לה המעשים דאפשר אם לא יעשה תיכף לא תתגנה אח"כ כנ"ל. ונרא' דאם הית' קטנה דביא' ראשונ' מותר ואין חילוק ומביאה לתוך ביתו אף אם קבלה עלי' גרות כיון דאין מעשה קטנ' כלום לא הוי גרות וצריך לעשות כל המעשים הנ"ל כדי שתתגנה עליו. אך אם רוצה בה וקיבלה גרות לאחר עשיית המעשים ועדיין היא קטנה מכל מקום נ"ל דאסור לבוא עלי' אח"כ כיון דנתגיירה בקטנותה היינו ע"ד ב"ד כמו שקי"ל גר קטן מטבילין כו' מכל מקום כיון דקיימא לן אם הגדילו יכולים למחות כמו שפסק הר"מ כאן בפ"י אם כן האיך יבעול אותה בקטנותה פן תמח' משתגדיל ונעקר הגירות למפרע ונמצא שבא על עכו"ם עיין בכתובות בסוגיא שם דף י"ג אם כן אסור לבוא עלי' ביאה שני' עד אחר שתגדיל כנ"פ. ויותר נראה דבקטנות' אין עושה כל המעשים הן בקבל' עלי' או לא כיון דאינה ב"ד ובקבלה עלי' לא הקפידה התורה שתתגנה בעיניו והיא עכשיו אינה ב"ד אולי תקבל עליה גרות מרצונה משתגדיל ע"כ ימתין עד שתגדיל ועתה אסור לבוא עלי' בכ"ע כמ"ש דלמא תמחה אם כן אין צריך לעשות המעשים עד שתגדיל כנ"ל ומכל מקום צ"ע. לעיל הבאתי דברי הרה"מ בפי"א מה"ג דסובר דבגיורת א"צ להמתין ימי הבחנה רק בהיא נשואה ולא אמרינן לא פלוג וכן כתב הבעל מגי' דקטנה וזקנה כו' לא גזרו והח"מ באהע"ז נסתפק בזה. ולפענ"ד ראי' ברורה דא"צ להמתין ולא אמרינן לא פלוג מדברי הר"מ כאן דכתב דצריך להמתין ג"ח חודש של בכי ושני חדשים אחריו ובאמת נעשית גיורת לאחר חודש של בכי אם כן למה מצטרף החודש של בכי הלא צריכה להמתין ג"ח משנתגיירה אלא ע"כ דאין צריך להמתין רק מטעם חשש שמא מעוברת וכ"ה דלא שייך החששא א"צ להמתין ע"כ כאן בחודש של בכי כיון דלא נבעלה מצטרף אם כן בכל הגיורות אם אין חשש שנתעברה מקודם א"צ להמתין אבל אי אמרינן לא פלוג וצריכה להמתין בכל ענין אחר גירות אם כן הית' צריכה להמתין ג"ח של הבחנה לאחר גירותה ולא להצטרף חודש של בכי שהיתה עדיין גוי' והוא ראי' ברורה בס"ד ואין כאן מקומו לעיין היטב. ונראה בחרשת ושוטה עושה המעשים הללו ומטביל' ומותר בה דהיא גיורת ול"ש דלמא תמחה דלא אתיא לכלל דעת ולא מהני מחאתם והוי זכות והו"ל גיורת רק לדעת הר"מ דנושאה בקידושין ואלו אינן בני קדושין מן התורה אם כן עובר על לאו לא יהי' קדש לשיטתו בביאת פנוי' אך לאחר שתקנו רבנן קדושין לחרשת מותר בה אבל לשיטה דלא תקנו נשואין ואסור בה מן התורה אם כן א"צ להביאה אל ביתו ולעשות כל המעשים כיון דלא ישא אותה כמו בכהן. וקטן וחרש ושוטה שלקחו יפ"ת במלחמה קטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווי' להפרישו אך בקטן שלקח ואח"כ הגדיל ורוצה בה נראה דצריכה אז בגדלותו לנהוג החודש של בכי ול"מ אם נוהגת בקטנותו כיון דלא הי' ב"ד ולא הי' לו דעת שתתגנה עליו כ"נ. ונראה כ"ז שלא נתגיירה אסור ביחוד עמה אעפ"י שנבעל' מכל מקום הוי כמו כל איסורים של"מ נבעלה רק באשתו נדה כיון שיש לה היתר אבל כאן אפשר שלא תרצה להתגייר כלל ואסור בה לשיטת הר"מ כ"נ. וטומטום לאו בן ביאה כלל לא כאיש ולא כאשה אך אנדרוגינוס עיין באהע"ז אם כן הן שהוא אנדרוגינוס או האשה אנדרוגינוס כיון דהוי ספק אפשר יעשה המעשים הללו מס' ואח"כ מותרים הם לאחר גירות אך יש פוסקים דהוי זכר ודאי ועיין בסוגיא דיבמות דאנדרוגינוס נושא כו' ותלמד לכאן ובאתי רק להזכיר.