מנחת חינוך · סימן תקכ״ז, א׳

שנצטוינו בהלחמנו בעיר מצד הרשות וכו' וע"ז נאמר כי תקרב אל עיר וכו'. וזה מבואר בר"מ פ"ו מהלכות מלכים. והנה יש שיטות בדינים אלו ואכתוב בקיצור והרב המחבר אף על פי שהתחיל דמיירי במלחמת הרשות אך בדיני המצוה כתב כדעת הרמב"ם. שיטת הר"מ כן הוא אין עושין מלחמה עם שום אדם בעולם הן מלחמת הרשות הן מלחמת מצוה כגון ז' אומות ומלחמת עמלק עד שקוראין להם לשלום ואם מקבלין ורוצים להשלים צריכים לקבל עליהם שבע מצות וגם שיהיו למס ועבדים ואיזה מס שיהיו מוכנים לעבודת המלך בגופם בממונם ועבדים שלא ירימו ראשם בישראל עי' בר"מ ואם לא ירצו לקבל עליהם כ"ז אפילו אם אינם רוצים לקבל ד"א מהם שאינם רוצים לקבל עליהם או ז' מצות או מס או עבדים ל"מ והוה כמו שלא השלימו כלל. ואם קבלו עליהם כל הג' דברים הנ"ל אין הורגין מהם שום נפש ואסור לשקר בבריתם וזה אפילו בזיי"ן עממין ועמלק. אך אם אינם רוצים לקבל אפילו דבר אחד מכל הנ"ל עושין עמם מלחמה ויש חילוק בין שאר אומות לז' אומות ועמלק דשאר אומות אין הורגים רק הזכרים הגדולים אבל נשים וקטנים אין הורגים ובוזזים להם וכבר כתבתי בח"ז דאצלינו גדול הוא בן י"ג שנים וב"ש וקטנה בת י"ב וב"ש אבל גבי ב"נ אין ד"ז כי שיעורין הל"מ ולישראל נאמרו ולא לב"נ כמ"ש הר"מ פ"ט מה' ודינים אלו דגדלות וקטנות הם מכלל שיעורים כמבואר בתשובת הרא"ש ומובא כ"פ בח"ז מכל מקום כאן דאנחנו נצטווינו בזה ואצלינו יש שיעורים ע"כ כל שהוא גדול אצלינו עפ"י דת הורגין וכל שהוא קטן או קטנה אצלינו הם בכלל טף. והרהמ"ח כתב כאן דהורגין כל זכר שהגיעו לפרקו מבואר כדברינו דזה הוי פרקו אם הוא גדול כמבואר בנדה. ופשוט דטומטום ואנדרוגינוס אין הורגין כיון דהם ספק נשים ואף גבי ב"נ ספ"נ לקולא כמ"ש בח"ז. ואם הגיע לשנים דחזקה דרבא דהביא ב"ש והוא רוב כידוע ואין כאן מקומו אם הורגין כיון שהרוב מחזיקין לגדול או אין הולכין אחר הרוב בפ"נ אף אצל ב"נ מובא ג"כ בח"ז ואין כאן מקומו ובאתי רק לרמוז. אבל זיי"ן עממין ועמלק שלא השלימו כנ"ל הורגין אף הנשים והטף שנאמר לא תחי' וכו' תמחה כו' ומיירי בלא השלימו. וכמו שקורין להם לשלום כמו כן מודיעין אותם הרוצה לברוח יברח ושלשה כתבים שלח יהושע עי' בר"מ. ואם צרו על עיר משאר עממין וכבשו אותה ונמצאו גם משבעה עממין בתוכה או מעמלק עי' בלחם משנה כאן שכ' שדינם כדין שאר עממין דניצולו הנשים והטף כיון דיושבין בין אומה אחרת וכתב שזה הפי' בספרי והי' כל העם אפילו כנענים שבתוכה וכו' וכ' שהוא דוחק דבאמת קרא זה מיירי בהשלימו ע"ש אך דין זה אמת ומבואר בש"ס דידן בסוטה גבי יפ"ת דכי תצא מיירי במלחמת הרשות דבמלחמת מצוה לא שייך יפ"ת דלא תחיה כל נשמה כתיב ושבית שביו לרבות כנעניות שבתוכה דהם אינן בכלל לא תחיה כיון דנמצאו בין שאר אומות וניצל הנשים והטף. עי' בסוטה דף ל"ה וכן פרש"י בחומש בפ' כי תצא והוא בספרי גם כן. ואם בעיר מזיי"ן עממין שדינם להרוג כולם ונמצאו ג"כ בתוכה משאר עממין בוודאי אינן נהרגין הנשים והטף לזכות אהדר רחמנא דכנענים ניצולים בעיר אחרת אבל שאר עממין בוודאי אינם נגררים אחר הכנענים להריגה ואם כי מסתברא כן קצת ראיה מרחב דהחי' אותה ועי' בתוס' במגילה דף י"ד דרחב לא היתה מזיי"ן עממין אף על פי שכבשו יריחו דהיא מזיי"ן עממין והיא ניצולה כדין שאר עממין ועיין בתוס' סוטה דף ל"ו שמביאין ספרי שרחב היתה מזיי"ן עממין ואעפ"כ אגיירה ונסבה וכו' עי' מה שמפלפלים בזה. וכן מבואר בר"מ מובא במ"ל כאן פ"ה דהקשה דילמא הפרשה דכי תצא יפ"ת מיירי במלחמת מצוה ויפ"ת דשרי רחמנא היינו אם נמצא בה משאר עממין וזה פשוט אצלו ד"ז דשאר עממין אינם נגררים לחוב. עתה ראיתי בר"מ עצמו בפ' כי תצא דמוכיח דכנענים ניצולים בעיר אחרת מהברייתא הנ"ל ושבית שביו לרבות כנענים שבתוכה כמו שכ' לעיל. והדברים ברורים בס"ד אבל דעת רש"י בחומש דדין זה דקריאת שלום אינו אלא במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה אין קורין לשלום וכ"נ דעת התוס' בהשולח והג' כתבים ששלח יהושע כל הרוצה להשלים הי' קודם שעברו את הירדן וכן דעת הראב"ד כאן ועיין ברמב"ן עה"ת שהאריך להשיג על רש"י ועיין ברא"מ כאן ובפ' חקת שהאריך ג"כ בדבר ומה נאריך בדבר שהאריכו הראשונים עי' בדבריהם ויונעם לך. והרמב"ן דעתו כדעת הר"מ דגם במלחמת מצוה נוהג ד"ז דק"ש. רק מחלק בין ק"ש של שאר אומות אינו רק שיקבלו מס ושיעבוד לא זיי"ן מצות אבל בזיי"ן אומות ועמלק צריכים שיקבלו עליהם זיי"ן מצות ג"כ וכן דעת הראב"ד כאן ונראה לדעת רש"י ודעמי' דיהושע שלח הכתבים קודם ולאחר עברת הירדן לא היו מקבלין אותם אם כן אין מודיעים אותם לברוח ג"כ רק צרים ללחום עמהם כ"נ ועי' בלחם משנה כאן שהאריך ג"כ בזה. ומבואר כאן בר"מ דכשצרין על עיר אין מקיפין אותה מד' רוחות רק מג' רוחות ומניחין מקום לברוח והוא מהספרי וילפינן מן ויצבאו על מדין כאשר צוה ד' וכו' מפי השמועה למדו שבכך צוהו. והר"מ אינו מחלק בין מלחמת מצוה לרשות כיון דילפינן ממדין מנ"ל לחלק ובפרט מלחמת מדין הי' עפ"י ציווי השי"ת הו"ל גם כן מלחמת מצוה אף שהחי' מהם הטף ונשים גזה"כ הי' על כל פנים מנ"ל לחלק בין מלחמת מצוה לרשות ע"כ סתם הר"מ והרהמ"ח חילק דד"ז הוא במלחמת הרשות ובמלחמת מצוה מקיפין מכל צד ולא ידעתי מנ"ל זה וצ"ע: