מנחת חינוך · סימן תקכ״ו, ג׳

ומכריז מי האיש אשר נטע כרם כו' אחד הנוטע כרם ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל ואפילו מחמשה מיני מאכל אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב הכלל כל שחייב בערלה וממילא חייב ברבעי הוא בכלל ולא חללו חוזר עיין בר"מ פ"י מהלכות מעשר שני ומעשר ראשון מה שחייב בערלה וברבעי ותלמד לכאן. והנה לשון הר"מ כלשון המשנה אחד הנוטע כרם ואחד חמשה אילני מאכל כו' ואינו מבואר בגפנים אם צריך חמשה אך עיין בסוגיא דילפינן מכרם ואין כרם פחות מה' גפנים עיין בסוגי'. וצ"ע דהנה באמת הר"מ ורוב הראשוני' סוברים דגם באילן אחד נוהג רבעי וגם כלאים הזורע חטה ושעורה וחרצן חייב אף על פי דכתיב כרם אם כן אמאי כאן צריך חמשה דוקא הא רבעי נוהג אף באחד ועי' בר"נ פ"ק דר"ה דמביא בשם הגאון ר"א משבחא דרבעי אינו נוהג אלא בכרם ולא בגפן יחידית כיון דילפי' בג"ש מתבואות הכרם גבי כלאים וצריך כרם דוקא והרמב"ן השיג עליו דגבי כלאים נמי א"צ כרם שלם וגם למאן כו' הכלל דסובר דרבעי נוהג אף בגפן יחידית ומכ"ש למאן דתני נטע וכן פסקו כל הפוסקים אם כן אמאי צריך כאן חמשה עי' וצ"ע מאוד וחילוק בין כרם ובין גפן הוא לענין הרחקה עי' במסכת כלאים ואפשר דהוא רק מדרבנן עיין בר"מ פ"ה מה' כלאים וביו"ד וצ"ע. ואחד הלוקח ואחד היורש ואחד הניתן לו במתנה אבל גזל כרם א"ח עליו וכן כרם השותפים אינו חוזר והוא נלמד מקרא והנוטע ד' מיני מאכל או הרבה אילני סרק א"ח ועיין ברש"י בסוטה דף מ"ג ע"ב בד"ה קלא וכו' כ' דסבר כמאן דתני כרם רבעי שאין ערלה נוהג בנטיעה אחת אלא בכרם שלם. והנה לענין רבעי דעתו כמו דעת הגאון משבחא שהבאנו לעיל אך מה שסיים רש"י שאין ערלה נוהגת בנטיעה אחת דבר זה צריך עיון גדול דלא שמענו דבר זה דערלה לא יהיה נוהג בנטיעה אחת והדברים תמוהים וצ"ע. ודעת רש"י במשנה דה' אילנות צריך ב' כנגד ב' ואחד יוצא זנב והר"מ סתם הדברים נראה דאינו מצריך ועיין בלחם משנה שהרגיש בזה. והנה גבי בית וכרם מרבינן קנה וניתן לו במתנה ואפשר בזמן שהיובל נוהג דאינו אלא ק"פ כמו גבי ביכורים אפשר דאינו חוזר דאינו שלו רק ק"פ וצ"ע ובאתי רק לעורר. והנוטע כרם בח"ל א"ח וז"פ כיון דאין חילול רבעי נוהג מן התורה בח"ל עי' בר"מ בהלכות נ"ר אם כן לא שייך ולא חללו כי א"צ לחלל.