והנה אלו החוזרין ממלחמה כששומע הכרוז מי שבנה בית ולא חנכו צריך לחזור ודוקא בא"י אבל בח"ל אינו חוזר דאינו מצוה לחנכו והוא מהירושלמי ופסקו הר"מ ומכאן פסקו האחרונים דאין מצוה בחינוך בית בח"ל ואינו נקראת סעודת מצוה ע' ביש"ש ובס' באר שבע ונ"מ לענין נודר שלא ילך לסעודת רשות רק לסעודת מצוה אסור לילך ועי' בס' בית אברהם סי' ט"ו פלפול ארוך בזה ומכל מקום אני לך. ולאו דוקא בנה אלא ה"ה לקח או נתן לו במתנה או ירש חוזר אבל הגוזל בית אינו חוזר ואם גזל בית ואח"כ קנה הבית אף על פי שמתחלה בגזל בא לידו מכל מקום חוזר ואינו ממעט אלא גזל כן מבואר בדברי הר"מ אף על פי דבש"ס מבואר דאפילו קנה אם בתחלה בא בגזילה לידו אינו חוזר היינו לריה"ג דבגזל א"צ מיעוט דבלאו הכי הו"ל ירא מעבירות שבידו ע"כ המיעוט ולא חנכו הוא דאינו גזל עתה רק בא לידו בגזיל' אבל לפי פסק הר"מ דלא כריה"ג כמ"ש לעיל רק כר"ע ואינו חוזר מחמת עבירות אם כן ממעטינן בפשיטות גזל אבל באינו גזל רק בא לידו בגזל ואח"כ קנה חוזר רק כשעתה גזל בידו א"ח וז"פ. אח"ז ראיתי בלחם משנה שכתב ג"כ כן. ומבואר במשנה דר"י סובר דבונה בית על מכונו היינו שסתרו וחזר ובנאו אינו חוזר והר"מ לא הביא זה כי כתב בפירוש המשנה דאין הלכה כר"י ועי' במ"ל שעמד על הר"מ למה אין הלכה כר"י דאפשר דאין הת"ק חולק בזה וגם בש"ס ובירושלמי שקלו וטרו אליבא דר"י ע"ש ועיין בסוכה דף כ"ז ע"ב שאם נפלה כו' אחריתי הוא כו' קמ"ל ועיין בתוס' לפי שבונה באותן עצים ע"ש ומכל מקום אני לך. ועי' במ"ל שמסופק אם מכר ביתו וחזר וקנאו אפשר אף להר"מ אינו חוזר כמו מחזיר גרושתו ועי"ש שמביא הירושלמי בזה. ומכל מקום הניח בצ"ע. ובית של שותפים אם חוזרים אינו מבואר בר"מ הדין. ודעת הכסף משנה בדעת הר"מ דחוזר וא"ד לכרם שיתבאר בסמוך בס"ד ודעת הלחם משנה דאינו חוזר ושוה לכרם שיתבאר בס"ד. ואיזה לא חנכו אפילו השכירו לאחר ואחר דר בו אם הקדים לו שכרו הוי חנכו ואם לא קיבל עדיין השכר ויתן לו לסוף שנה הו"ל לא חנכו עדיין. ואם במתנה נתן לאחר על זמן לדור בו אפשר כיון דאלו לא הוי לי' הנאה מיני' כו' הו"ל כאלו קיבל השכר תיכף והו"ל חנכו ע' במגילה גבי בכה"נ כנ"ל. בנה בית ונתן בו חפציו ונעל עליהם אם הי' צריך לבטל על שמירתן הו"ל חנכו ואם אין צריך לישב ולשמרם הו"ל לא חנכו כן מבואר בר"מ מירושלמי ואין הירושלמי בידי. ואחד הבונה בית לישיבתו או בית הבקר או בית העצים או בית האוצר או בית התבן הואיל וראוי לדירה חוזר אבל בית שער אכסדרה ומרפסת או בית שאין בו ד' על ד' אינו חוזר וד"ז דאין בו דע"ד היא ברייתא מפורשת בסוכ' דף ג' וכן הרשים הכסף משנה והלחם משנה מרשי' בירושלמי ובאמת הוא ברייתא בש"ס דילן בסוכה שם.
מנחת חינוך · סימן תקכ״ו, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
