ובא"י דוקא כו'. הנה א"י לאו דוקא דב"ד של סמוכים נוהג בח"ל ג"כ אם יש סמוכים דנין אף ד"נ בח"ל עיין ר"מ פי"ד מה' סנהדרין דבזמן שדנין ד"נ בא"י דנין אף בח"ל אם יש סמוכים רק דכוונתו כאן היינו דצריך סמוכין ובא"י הי' סמוכין ועמש"ל דנראה דאף בא"י לא היו דנין דין שוה"נ רק בזמן המקדש והסנהדרין היו במקומם ע' לעיל ובמ"ש שם במצוה זו דאף האידנ' נוהג לאו זה כגון בנחש או לדעת הב"ח כמש"ל:
מנחת חינוך · סימן נ״ב, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.