מנחת חינוך · סימן נ״א, ח׳

ושור של הקדש שהזיק או שניזוק פטור בין תם בין מועד דלא רעהו הוא וכ"ה בש"ס דב"ק ור"מ כאן פ"ח. והר"מ כתב דוקא קדשים שיש בהן דין מעילה פטור אבל קדשים קלים דהיינו שלמים ותודה הוי בכלל רעהו דק"ק ממון בעלים הוא ע' בסוגיא ב"ק די"ב ע"ב ודי"ג באריכות. ועלח"מ כתב אף דלדעת רש"י ותוס' שם בסוגיא מבואר דאף לריה"ג מכל מקום מעשר בהמה הוי מ"ג כיון דאינו נמכר אם כן לאו בכלל רעהו הוא לענין ניזקין ג"כ עיין בסוגיא והר"מ סתם דקדשים שאין בהם מעילה חייב ולא הוציא מכלל זה מע"ב ע"ש שכתב דהר"מ לא ס"ל דבן עזאי מפרש דברי ריה"ג ע"כ בכ"ע ק"ק ס"ל לר"י דהוי ממון בעלים. ומכל מקום צ"ע כיון דקדשים קלים איתא במכירה לריה"ג דהוי ממון בעלים כמבואר כ"פ בש"ס וכאן הוא גזירת הכתוב ומעשר בהמה למכור תם הוא לאו מן התורה לכ"ע עיין ר"מ פ"ו מה' בכורות אם כן חזינן דל"ה ממון בעלים כיון דאינו נמכר אם כן אמאי איקרי רעהו. וצ"ל דלאו משום דממון גבוה הוא רק הוא גזירת הכתוב ומכל מקום מיקרי רעהו והוא דוחק. על כל פנים כיון דמע"ב אינו נמכר א"י לקדש האשה ג"כ דהוי כמכירה וכ"ה בפ"א דמע"ב דאין מקדשין בו את האשה וער"מ פ"ה מה' אישות כהן שקידש בחלקו נראה דוקא כהן או לאחר שחיטה עיין בקדושין בהמקדש בחלקו אבל ישראל שקידש בקדשים קלים מחיים מקודשת לשיטתו שפוסק כריה"ג וקשה למה אינו מבואר דין מע"ב דא"י לקדש בו את האשה ובפ"ו מבכורות כ' דמע"ב אינו נמכר ולא כתב כלשון המשנה דג"כ אין מקדשין את האשה ואם נאמר דממילא משתמע כיון דאינו נמכר ה"ה דאין מקדשין דהוי בכלל מכירה הא חזינן דהתנא פירש וה"ל להר"מ ג"כ לפרש שם כי פוסק צריך לפרש יותר וגם דין של מע"ב דאינה מקודשת כתב בפ"ה מה"א ג"כ כתב פ"ג מה' מע"ש וכתב שם דאין מוכרין מע"ש ואין מקדשין האשה למה השמיט דין דמעשר בהמה לענין קדושין אבל הדין דין אמת דאין אשה מתקדשת במע"ב וכאן צ"ל דמיקרי רעהו וצ"ע. ובגוף הדין דהר"מ סותם כאן כריה"ג דקדשים קלים ממון בעלים הוא וסותר דבריו באיזה מקומות עלח"מ כאן ומ"ל פ"ב מה' מעילה ה"ח ובקצה"ח סי' ת"ו וצריך אריכות אך על כל פנים כאן גבי ניזקין סובר הר"מ דהוי ממון בעלים כריה"ג. אך ק"ל על הר"מ כאן דסתם דמשמע אפילו בכור תם בזמן הבית כיון דהוי קדשים קלים חייב בניזקין ובאמת המסקנא בב"ק בסוגיא שם דמתנות כהונה דחזי להקרבה הוי ממון גבוה אף לריה"ג וער"מ פ"א מה' בכורות דפוסק כר"נ דבכור תם בזמן הבית אינו נמכר עיין בב"ק בסוגיא ותבין דבמת"כ הוי לכ"ע ממון גבוה אף מחיים ע"ש ולא מיקרי רעהו לענין ניזקין ג"כ וצ"ע.