מנחת חינוך · סימן נ״א, ל״א

והנה לפמ"ש דתם פטור מכופר ומועד חייב בכופר ואין דין ממון כלל בתם וגם במועד כי אין דמים לב"ח כ"ה דעת הר"מ בספ"ז עמ"מ דסובר הר"מ דאין דמים לב"ח כלל אם כן אפילו בגוונא דכופר קיל מממון אין דנין אלא כופר כמש"ל ואין דין דמים כלל בהמית אדם וע' תוס' ב"ק דמ"א ע"ב ד"ה נקי מח"כ ודעת ראב"ד דס"ל יש דמים לב"ח יבואר לקמן אי"ה. והנה אם יורשי הנהרג מייתי סהדי דשורו של פ' הרג מורישם והוא מועד והם תובעים כופר וכופר הוי ד"מ דסגי בשלשה דיינים מכל מקום ודאי אין דנין רק בב"ד של כ"ג מפני שיש בו ד"נ דצריך כ"ג והוי כמש"ר בסנהדרין ור"מ פ"ה מהלכות סנהדרין דחוששין ללעז וצריך כ"ג עש"ס שם ואם אין מביאים עדים רק תובעים כופר והם יכולים לתבוע כופר דאם יודה ישלם דכבר כתבתי דלהלכה כופר משתלם עפ"י עצמו מכל מקום חוששין ללעז ע"ש בסנהדרין ד"ט ברש"י ותוס' ואין כאן מקומו. אך אם באים לתבוע כופר אפילו בעדים בגוונא דאין השור בסקילה כגון שלב"כ וכדומה מש"ל בודאי סגי בג' דיינים ככל דיני חבלות ואין צריך כ"ג וכ"ה בסנהדרין ד"ב תוס' ד"ה ד"מ דאם הכופר תלוי בסקילת השור כרבה בב"ק צריך כ"ג ולהסוברים דבל"כ אין השור בסקילה ובעלים משלמין כופר סגי בג' מומחין כדיני חבלות ע"ש והוי בכלל חבלות ה"נ הר"מ אף על פי שאינו מביא זה בפירוש הוי בכלל ד"ח שכ' שם באותו פרק: