מנחת חינוך · סימן נ״א, כ״ח

עוד אבעיא שם בגמרא שור של שני שותפים שהמית איך משלמין כופר ישלם זה ח"כ כו' היינו כיון דכפרה הוא סברא דכ"א צריך כפרה שלימה ישלם כ"א כופר שלם כופר א' א"ר כו' היינו דאין סברא דיורשי הניזק ירויחו כפרש"י שם והתוס' צדדי אבעי'. והר"מ פוסק כאן דצריך לשלם כ"א כופר שלם ועמ"מ הטעם כיון דהוא כפרה אזלינן לחומרא ול"א ס' ממון לקולא וע' תוס' שם כתבו הא דלא אבע"ל בשני שוורים שהרגו כיצד משלמין כו' דאי בזאח"ז נגחו רק האחרון חייב ואי בב"א כולם פטורים ע' בסנהדרין גבי אדם כו' וכמיתת בעלים כן מיתת השור וכיון דפטורים ממיתה פטורים מכופר למ"ד לקמן אין השור בסקילה אין הבעלים משלמין כופר עכ"ל אם כן לדבריהם לפ"מ דקיימא לן אף שאין השור בסקילה בעלים משלמין כופר כמש"ל בעזה"י אם כן הדין ג"כ בשני שוורים לדעת הר"מ אם הזיקו בב"א צריכים כולם לשלם כופר כ"א כופר שלם והר"מ לשון הש"ס נקט כדרכו וער"מ פ"ו מהל' חובל כ' דין שור ואדם שדחפו אדם לבור לענין כופר השור משלם והוא בב"ק דנ"ג ע"ב וע' תוס' שם הקשו הא אין השור בסקילה והר"מ סתם דלשיטתו לפסק הלכה אף שאין השור בסקילה חייב בכופר כמש"ל. והנה לשיטת הר"מ דשני שותפים משלמין כ"א כופר שלם אם כן גבי שור ואדם דמשלם השור כופר א"צ לבא מכח דינא דר"נ מחמת ליכא לאשתלומי מהאי אלא בפשיטות דאפילו אם משלם השני מכל מקום צריך הוא לשלם כי כ"א משלם כ"ש ופשוט.