מנחת חינוך · סימן נ״א, כ״ז

והנה בגמ' אבעי' אי ממשכנין על הכופר כיון דכופרא כפר' דמיא לחייבי חטאות ואשמות דאין ממשכנין כיון דהוא כפרה לא משה' לי' א"ד כיון דלחברי' בעי יהיב ממונא הוא דאזיק וקיל לי' ובעי משכוני ולא אפשיטא והר"מ כתב כאן אע"ג דכופרא כפרה ממשכנין אותו בע"כ ועמ"מ כ' בכוונת הר"מ דהב"ד ממשכנין וע"ז לא אבעי' לן רק האבעי' אם יורשי הניזק ממשכנין ועלח"מ דחה זה וכ' הוא דהר"מ ס"ל דאבעי' בכל גווני ופסק לחומרא כמו לקמן גבי שור של שותפים דפסק דכ"א משלם כופר שלם אע"ג דהוא אבעי' בש"ס מכל מקום אזיל לחומרא כיון דכפרה הוא עמ"מ ה"נ אזיל לחומרא ע"ש. ודבריו צע"ק דל"ד דלקמן שפיר אזיל לחומרא כיון דהוי ספק כפרה אבל כאן היא הנותנת כיון דהוא כפרה סברת הש"ס דלא בעי משכוני והיאך פסק מחמת זה לחומרא כיון דהצד הזה אזיל לקולא בגמרא ע"כ א"ד לשם. אם כן נ"פ כיון דבאמת חייב לשלם רק האיבעי' אי ממשכנין ל"ש ס' ממון לקולא לנתבע כיון דודאי חייב ע"כ פסק לחומרא דממשכנין כ"נ פשוט. וע' תוס' כריתות פ' אמרו לו דהיכי דהוא מכחיש ואומר לא אכלתי חלב ממשכנין אותו על החטאת דל"ש לומר כיון דהוא לכפרה לא משהה כיון דלפ"ד א"ח בכפרה אם כן לא יביא כפרתו ע"כ ממשכנין אם כן ה"נ דאיבעי' אינו אלא היכי שמודה לדברי העדים או עפ"י עצמו שחייב בכופר אם כן בכה"ג סברא דאין ממשכנין כיון דהוא לכפרה אבל אם מכחיש רק העדים מעידין אם כן בכ"ע ממשכנין כיון דלפ"ד אינו רוצה בכפרה דגם חטאת ממשכנין בכה"ג ופשוט ועיין מכות ד"ב ע"ב גבי ע"ז דכופר' כפרה ויש לפלפל בדברי הריטב"א שם ואינו ת"י כעת.