מנחת חינוך · סימן נ״א, כ״ב

ולענין כופר כ"ה תם פטור מכופר ומועד משלם כופר כ"ה במשנה דב"ק ור"מ כאן והיינו אם נגח ישראל ב"ח א' איש א' אשה או קטן וקטנה מועד משלם כופר ותם פטור ואם נגח ע"כ או שפ"כ יבואר בסמוך אי"ה. והיאך משכחת לה מועד אי נהרג בתמותו יש כמה אוקימתות בש"ס והר"מ הביא זה כאן ועמ"מ, וכופר זה הוא כפרה דבעלים מתכפרים בו וצריך ליתן הכופר ליורשי הנהרג ואם הרג אשה שיש לה בעל הכופר ליורשים ולא לבעל דכופר א"ח אלא לאחר מיתה ואין הבעל יורש בראוי כ"ה בש"ס ור"מ כאן. והנה כאן בגמרא יליף ר"ע מקרא דאין הבעל יורש כופר דכתיב והמית איש או אשה מקיש וכו' ובתוס' הקשו הא בב"ב ילפינן מקרא אחר דאין הבעל נוטל בראוי ותירצו דמהתם לא שמעינן ראוי כי האי דבא ע"י חבלה מחיים ע"כ צריך קרא כאן בכופר והנה ר"ע סובר ירושת הבעל דאורייתא כמבואר כאן אבל הר"מ ה' נחלות פוסק ירושת הבעל אינו אלא דרבנן אם כן לא ילפינן זה מקרא כיון דמה"ת בלאו הכי אינו יורש כלל עיין ר"מ פ"א ופ"ו מה' נחלות אם כן צ"ל כמו דפוסק שם בה' נחלות דאין הבעל יורש בראוי אע"ג דלא יליף מקראי צ"ל דהלכתא הוא אליבא דכ"ע אפילו אם ירושת הבעל דרבנן מכל מקום לא תיקנו לירש בראוי אם כן צ"ל כיון דהוא רק דרבנן והם תיקנו שלא לירש בראוי אין חילוק בין ראוי דכופר לשאר ראוי דדוקא אם הוא מן התורה ובראוי אינו יורש יש לחלק וצריך קרא על כל אחד אבל לפסק הלכה לשיטתו דסובר שהוא רק מדרבנן והם אמרו אם כן אין חילוק בין ראוי לראוי ומכל מקום מלוה של אשתו ל"ה ראוי לדעת הר"מ עמ"מ שם ה' נחלות. והנה להסוברים דירושת הבעל דאוריי' דרשינן כר"ע דאין הבעל יורש כופר אף על פי דלכאורה ל"צ קרא דא"י כופר דבלאו הכי אפילו נימא כסברת התוס' כיון דבא על חבלה מחיים מכל מקום לא גרע ממלוה דה"ל ג"כ ראוי אף על פי דהוי מגיע לה מחיים מכ"ש כופר ולדעת הר"מ דהבעל יורש מלוה ניחא דצריך קרא דדוקא מלוה יורש אבל כאן עיקר החיוב מתחיל לאח"מ אך להר"מ בלאו הכי א"צ לקרא כיון דסובר ירושת הבעל רק דרבנן אך להסוברים ירושת הבעל דאורייתא ודריש ר"ע הקרא לכופר עכצ"ל דהבעל יורש מלוה וע' תוס' פ' יש בכור פלפלו לענין מלוה מסוגיא דכאן ועלח"מ והפלאה סי' צ' באה"ע ואין כאן מקומו. על כל פנים הדין אמת לכ"ע הן להר"מ אינו יורש כופר דה"ל ראוי והן אפילו אם ירושת הבעל דאורייתא ונאמר דהבעל יורש מלוה מכל מקום א"י כופר מגזירת הכתוב כיון דהחיוב מתחיל לאח"מ ואפילו אם נאמר דאין הבעל יורש מלוה מה שצריך קרא כל קושיא יש לה תי' ואין כאן מקומו לפלפל על כל פנים הדין אמת באין חולק.