והנה במש"ל לענין הודאת קטן לדעת הר"מ באמת לכל השיטות יש להסתפק כגון תם שנגח ומת המזיק והניח יתומים קטנים דבגדלותם בודאי גובה משור אם יעמוד בדין עם היתומים אפילו לדינא דש"ס דמטלטלי דיתמי לא משעבדי מכל מקום כיון דפסקינן כר"ע אם כן ה"ל כאלו תפס מחיים עב"ק די"ד ע"ב ד"ה פרה ואם הקטן הודה בקטנותו ואח"כ באו עדים קודם שמודה בגדלותו אם הודאה ראשונה מהני לפטרו כדלעיל עמש"ל וצ"ע. והנה ע"כ דברנו מחלק המצוה שור שהזיק ובמצוה זו נכלל עוד דין שור שהמית אדם כמ"ש הרהמ"ח בתחלת דבריו ונכתוב בקיצור כדרכינו בעזה"י.
מנחת חינוך · סימן נ״א, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.