מנחת חינוך · סימן נ״א, ט״ו

וע' מש"ל דמודה בקנס ל"ש בב"נ דאשר ירשיעון פרט למרשיע א"ע בישראל נאמר ולא בב"נ דב"נ א"צ אלקים דהיינו סמוכי' אלא נהרג בע"א בדיין א' עפ"י ב"נ עיין ר"מ הלכות מלכים וגם אפילו עפ"י עצמו נהרג כמבואר בד' הרהמ"ח ועיין מש"ל פ' וישלח דלא כס' אוה"ח. וכ"ז בודאי עכו"ם אבל ס' עכו"ם כגון אסופי שנמצא עספ"ק דכתובות ור"מ פט"ו מה"א דמבואר שם דהוי ככל ספק ממון ומבואר בגמ' והרב המגיד דאם היה מחצה על מחצה דנגח תורא דישראל לתור' דידי' פטור הישראל דא"ל אייתי ראי' דישראל את ושקול ועיין במ"מ דאפילו ברוב ישראל פטור הישראל דלמא עכו"ם הוא ואי דרוב ישראל אהב"מ אחר הרוב במקום חזק' וכאן הישראל מוחזק ודעת תוס' ביומא ברוב ישראל חייב דלא הוי מוחזק וע' אה"ע סי' ד' בח"מ וב"ש ואם נגח תורא דידי' לתור' דידן במחצה ע"מ משלם מחצה דאפילו בישראל משלם ח"נ ואידך פלגא אינו משלם דא"ל אייתי ראיי' דלאו ישראל אנא וברוב עכו"ם דעת הרב המגיד דצריך לשלם נזק שלם ול"א א"ה בממון אחה"ר דאין לו ח"מ כיון דהספק בעצמותו אם הוא ישראל ע"ש. ויש להאריך בכל פרט ופרט וע' מש"ל במצות שמירת שבת הבאתי קושיא ששמעתי איך במע"מ משלם פלגא אי באו עדים הא הו"ל עדות שאי אי"ל דהעדות אם הוזמו לא ישלמו דלמא עכו"ם הוא ואין דין הזמה בעדות עכו"ם ואי דמודה בעצמו גם פלגא א"ח דמודה בקנס פטור והאי ספק ישראל הוא. אם כן י"ל דלמא ישראל אני ופטור וא"ל דהוי כחזקת חיוב כיון דהוי כהוחלט השור ז"א עיין ש"ך ואו"ת סימן ע"ה תראה דבכה"ג ה"ל ס' ממון ופטור. וע' מש"ל דמשכחת לה דנגח בפני ב"ד דלא תהי' שמיעה גדולה כו' ובב"ד א"צ דין הזמה כמו טרפה שהרג בפני ב"ד ע' סנהדרין ע"ח ור"מ ה'.