מנחת חינוך · סימן נ״א, י״ד

ושור של עכו"ם או ב"נ דהיינו גר תושב שנגח שור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם ושור של ישראל שנגח לשור של עכו"ם בין תם בין מועד פטור וזה מבואר בר"מ כאן והר"מ נ"ט לשני הדינים הנ"ל מדעתו עיין בדבריו ע' בש"ס דב"ק מבואר דשור של ישראל שנגח שור עכו"ם פטור דרעהו כתיב ועכו"ם לאו רעהו הוא כמבואר כ"פ וכן לענין כפל עש"ס ור"מ ומט"ז גם שור עכו"ם שנגח של ישראל היה מן הדין לפטור דלאו רעהו הוא אלא מחמת ראה ויתר גוים או כדעת הר"מ שקנס הוא וכו' ואינו מבואר אם דוקא נזקי שור פטור בעכו"ם אבל נזקי שן ורגל ואדם המזיק חייב דלא כתיב רעהו או אפשר דינו לגמרי כהקדש שהבאתי לעיל בשם התוס' דאין שום דין ניזקין להקדש ה"נ או אפשר דוקא גבי הקדש ע' בתוס' שהבאתי לעיל ואין כאן מקומו ובעזה"י גבי גזל עכו"ם לקמן נברר זה. ונ"פ כיון דשור עכו"ם שנגח אפילו תם משלם נ"ש או מטעם הש"ס או מטעם הר"מ אם כן משתלם מן העליה ודינו לגמרי כמו מועד ואין הניזק אלא בע"ח ואין השור נחלט והקדישו ניזק אינו קדוש כי דינו כמו מועד ואין הניזק אלא בע"ח כנ"ל פשוט. ושור עכו"ם שנגח לשור עכו"ם להר"מ בה' מלכים דהא דב"נ מצווים על הדינים היינו להושיב דיינים על שש מצות שלהם ע"ש אם כן דין זה יכולים לדון לפי רצונם וגם הב"ד ישראל אם דנין ביניהם דנין כפי רצונם אבל לדעת רמב"ן פ' וישלח הובאו ד' בלחם משנה שם דנצטוו על כל הדינים כמו ישראל אם כן אצלם ג"כ הדין כך דתם משלם ח"נ ומועד נ"ש אם כן בודאי אין סברא שמה"ת יגרע כח ישראל כיון דאינו רעהו לפטור לגמרי בשור של עכו"ם שנגח שור של ישראל ובעכו"ם לעכו"ם ישלם ח"נ ונ"ש זה אין סברא דישראל יגרע מעכו"ם ולפי זה צ"ע קושית הש"ס אי רעהו דוקא אפילו דנכרי כי נגח לישראל נמי ליפטר וכי גרע מנכרי ועס"י רכ"ז לענין אונאת עכו"ם ויש לפלפל בזה בש"ס ואי"ה בדיני ב"נ יבואר קונטרס מיוחד בעזר הגומר עלי.