מנחת חינוך · סימן נ׳, ז׳

ואם הרג שפחתו מעוברת ועמדה מעל"ע דא"ח עליה ובתוך מעל"ע הוליד' וולד ב"ק נראה דאף שכתבנו לעיל דאף דהעבד עמד מעל"ע שא"ח האדון מיתה על הריגתו מכל מקום נשתחרר דהו"ל כמו יוצא בר"א אם כן לכאורה הבנים ב"ח דהמשחרר סתם שפחתו מעוברת ודאי הוולדות ג"כ ב"ח עיו"ד סי' רס"ז סס"א ואין כאן מקומו אך נראה כיון דלא חיסר אבר עתה רק בשעת מיתה אם כן בשעת מיתה נפקע השעבוד ולא קודם אם כן הו"ל הוולד עבד גמור וכן אם מתה ת"י ואח"ז חתכו הוולד חי כתבתי לעיל כיון דח"מ אם כן לא נפקע השעבוד דקלב"מ ול"ש תפיסה לאח"מ אם כן אם הוולד קיים הו"ל עבד. אך אפשר כיון דבשעת מיתה הו"ל הוולד ירך אמו אם נאמר דעובר ירך אמו אם כן הוולד יוצא בר"א של אמו ואף דקלב"מ מכל מקום הוולד קיים ושייך אצלו תפוס ועומד ומהני תפיסה של הוולד וכן צ"ע בנעקר הוולד בחייה מה דינו ויבואר לקמן אי"ה בדין ר"א וכאן באתי רק לעורר. וגם אם הרג שפחתו טרפה שאינו ח"מ (אפילו) אם כן הוולדות הם ב"ח דעובר ירך אמו והוולדות יכולים לחיות אחר אמם כמש"ל דחילוק יש בין מתה לנהרגה עיין מצוה הקודמת. ואני מסופק אם שייך אצל קטן תפוס ועומד בעצמו היכי דצריך תפיסה כגון בקלב"מ ויבואר לקמן בח"ז אי"ה. ונ"פ דדין יא"י שייך אפילו עשאו מגויד או שחט בו שנים אף דודאי סופו למות מכל מקום אם עמד מעל"ע אינו נהרג עליו רק בעשאו א' מנבלות שמטמא מחיים אף שחי מכל מקום ה"ל כמת בודאי לא הוי עמד מעל"ע עיין ר"מ ספ"א מה' ט"מ. ואם מעוכב ג"ש מדרבנן כגון מוכר עבדו לח"ל ועוד כמה דרכים ע' סי' רס"ז ובמש"ל אי דרבנן מפקיע האדנות מאת האדון לדין זה ע"ש. וע' סי' רס"ז כמה דינים דע"י אומדנ' הוי העבד ב"ח כגון שהניח לו תפלין או למדו תורה ע"ש בסעיף ע'. ונ"פ כיון דבאמת הרב מכחיש ואמר שהוא עבדו אך לא יכול להשתעבד עמו מחמת אומדנ' דידן בודאי אם הרגו ישנו בדין יא"י כי מחמת אומדנ' לא נוכל להרוג את האדון אף שאינו עובד אם כן אינו מיוחד אצלו היינו בגוונ' דאינו עובד מחמת איזו טעם אבל כאן דא"ע מחמת אומדנ' ולדברי הרב שייך לו מע"י והעבד גוזל ממנו לפי דבריו אם כן בודאי ישנו בדין זה כמו אם עבד אינו רוצה להשתעבד מכל מקום כיון דהוי שלא כדין ודאי רבו ישנו בדין יא"י אם כן ה"נ כיון דלפי דברי הרב עבדו הוא וכנ"ל פשוט. ואם האדון הודה שעשאו ב"ח אפ"ל כיון דהודה מקודם ונתחזקה הודאתו הו"ל כמ"ש הר"מ פט"ז מסנהדרין איסור עצמו בע"א יוחזק אם כן כאן נמי כיון דאתחזק שהוא ב"ח אם הרגו אח"כ אינו בדין יא"י ואפ"ל דיועיל אמתלא על הודאתו אך אי בממון מועיל אמתלא עקצה"ח סי' פ' ובס' ש"ש וצריך אריכות גדול ואין כאן מקומו: