זמן שחיטתו ביום וכו'. לכתחלה זמן השחיטה אחר הקרבת תמיד של בה"ע ע' פ' תמיד נשחט ובדיעבד כשר אפילו קודם התמיד רק לאחר חצות ואם נשחט קודם חצות פסול ע"ש ור"מ פ"א וזמן חצות מן התורה מבואר שם מצותו דתמיד משינטו צללי ערב ופירש"י דהיינו בחצי שבע הוי נטיית צללי ערב וקודם לכן אין זמן התמיד והפסח מן התורה וביומא כ"ח מקשה הש"ס נשחטי' לתמיד בתחלת שבע ומשני שאני כותלי בהמ"ק דלא מכווני או דשאני אאע"ה מבואר דזמנו מן התורה מתחלת שבע אך אין יכולין לכוין בצמצום וכ"נ במשנה דדוקא קודם חצות משמע תיכף בתחלת שבע כשר והר"מ כאן בהק"פ כתב ג"כ לשון חצות ובה' תו"מ פ"א כתב דאין שוחטין את התמיד אלא משיאריך הצל ויראה לכל שהאריך והוא משש שעות ומחצה ולמעלה וכו' וג"כ לכתחלה ע' ביומא ובפת"נ דתמיד קרב בשש ומחצה אבל עיקר זמנו מן התורה מודה הר"מ דתחלת שבע הוא ועיין באו"ח סי' צ' וסי' רל"ג ובאחרונים ואין כאן מקומו.
מנחת חינוך · סימן ה׳, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.