מנחת חינוך · סימן ה׳, ל׳

עוד באתי לעורר מה שלא מצאתי לשום מחבר שהתעורר דבקדושין פ' הא"מ סוגיא דשליחות מבואר שם דשחיטת הפסח צריך שליחות והיינו דמוטל על הבעלי' רק דיכולים לעשות שליח כמו בכהת"כ ושחיטת שאר קדשים א"צ שליחות כלל דעכו"ם נודרים נו"נ וקרבנות ע' ספ"י ומקנה שם ודלא כשיטת רש"י שם אבל בשחה"פ צריכים שליחות לכ"ע ושלוחי דידן נינהו כי יכולים לשחוט בעצמם ויש כמה נ"מ אם הבעלים אינם רוצים שישחוט להם אחר אינו נעשה שליח בע"כ אם כן הפסח פסול דנשחט שלא בשליחות וגם במודר הנאה אסור לשווי' שליח כי הוא שליח דידן וגם אם עשה שליח לשחוט על חמץ הוי שלד"ע ובטל השליחות. הכלל ע' בסוגיא שם דשחה"פ צריך שליחות וכעת לא ראיתי בר"מ שיביא ד"ז בפסח. (וע' פסחים ז' ור"נ שם ורש"י ד"ה פסח וקדשים פי' שהבעלים נצטוו דכתיב וסמך ושחט ומל' הגמ' דנקט קדשים ג"כ נרא' דכל הקדשים מצוה על הבעלים וכדעת רש"י בקדושין שם וצ"ע על הפ"י והמקנ' שלא הביאו זה וער"מ סוף ה' ברכות כ' פסחו וחגיגתו וצ"ע וח"א העירני מש"ס במנחות די"א ע"א ע"ש ומסוגיא דקדו' שם ובתוד"ה נפקא לי' ואין להאריך וע"ש עוד דבשותפי' א"צ שליחו' [רק] לא' מן השותפי') גם גוף ד"ז דנשחט הפסח שלא בשליחות אינו ברור דאפשר כיון דנעשה המעשה והרי שחוט לפניך אפשר דאינו פסול ויש לחלק בין תרומה וכדומה לכאן אך על כל פנים לכתחלה אסור לשחוט שלא מדעת בעלים אך נרא' דשלא בשליחות כ"ה דצריך שליחות אף בדיעבד אינו כלום ע' בסוגי'. ועיין בא"ח סתרנ"ו מביא רמ"א דא"צ לבזבז הון רב על מ"ע רק חומש ולא יותר ועיין מגן אברהם שם יש לספק במילה וכאן בפסח כיון דהם חמורים דיש בהם כרת צריך לבזבז כל הונו או כיון דהם בשוא"ת א"צ לבזבז רק חומש אף דחמירי ועבפרי מגדים שם וגם לפמש"ל בשם התוס' דעוברים בב"ת אם כן צריך לבזבז כל ממונו על הלאו אך הלאו הוא בשוא"ת וכה"ג א"צ לבזבז ועבפרי מגדים שם ובפתיחה ובס' משנ"ח: