והנה במש"ל דאם חובל בחבירו בשבת בשוגג דפטור מתשלומין דח"מ שוגגין פטורים מתשלומין אם כן אם התרו בו משום חובל חייב כיון דאינו משלם לוקין כמו בהכאה שאין בה ש"פ וח"מ שוגגין אין פוטר ממלקות עיין לעיל. נ"ל לדעת מהרש"ל הובאו דבריו בש"ך ח"מ סי' כ"ח הא דסברת רש"י ב"ק דגבי קלב"מ מהני תפיסה היינו בח"מ שוגגין דלא עבדינן החומרא אבל בהתרו בו דעבדינן החומרא נפטר מממון לגמרי ולא מהני תפיסה מכל מקום כאן אף דנלקה מכל מקום מהני תפיסה דדוקא אי עבדינן החומרא ומחמת חומרא זו נפטר מממון פטור לגמרי אבל כאן לא נפטר מממון מחמת המלקות כי אדרבא בחובל ממונא משלם רק דכאן עיקר הפטור שנפטר מממון מחמת חיוב שבת בשוגג והפטור הוא ע"י שוגג דלא עבדינן החומרא ומכח זה נפטר מתשלומין אם כן ה"ל כמו בכל דוכתא אם נפטר מחמת ח"מ שוגג מהני תפיסה אף דנלקה מכל מקום מחמת מלקות לא נפטר רק מחמת שבת ועל שבת לא עבדינן החומרא ומהני תפיסה לדעת מהרש"ל כנ"ל. ומכל מקום צל"ע בד"ז כיון דעכ"פ נלקה והוא חמור כמ"ש דמלקות חמור ל"מ תפיסה וצ"ע ישמע חכם וכו':
מנחת חינוך · סימן מ״ט, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.