מנחת חינוך · סימן מ״ט, כ״ד

ואם נגף אשה שנתעברה משוטה או שוטה שנתעברה מפיקח להירושלמי שכתבנו דאין קדושין תופסין אינו משלם ד"ו לבעל ואם צריך לשלם לאשה תלוי בדיעות שכתבנו לעיל לדעת הר"מ צריך לשלם לה ולהחולקים אין צריך לשלם דהתורה לא זיכתה לה ועמש"ל דאפשר בכה"ג כ"ע סוברים דמשלם לה וגם אשת חרש או חרשת כיון דמה"ת לא תפסי קדושין אם כן לא מיקרי בעל האשה וא"צ לשלם לו אך לה תלוי בשיטות הנ"ל. ונכרי ועבד הבא על ב"י בודאי הוולדות אינם שלו וגם אין תופסין קדושין כמש"ל אם כן אינם שלו. אך בח"ע וחב"ח שהוליד מישראלי' דמבואר בר"מ ואה"ע סי' מ"ד דהוי ס' קידושין אם כן בצד זה דאפשר ל"ה קדושין אם כן ל"ש לבעל כלל ד"ו דאינו בעל אך אפילו אם נאמר כהצד דתפסי קדושין דה"ל כמקדש לחציו עיין בהשולח מכל מקום אין הבנים שלו רק חציו אף דהבנים הם ישראלים גמורים דאפילו חלק העבד שבא על ישראלית הוי הולד ישראל מכל מקום אין בנו לכ"ד וגם הקדושין אין תופסין בצד העבדות ע"ש בגיטין אם כן הדין כך החצי מד"ו ודאי אינם שלו מחמת דלא הוי קדושין בחלק העבדות וגם אינם בניו לכ"ד ואם משלם לה זה תלוי בשיטות דלעיל אם אין אב אם שייך לה עמש"ל. אך על חב"ח יש ספק אם קדושין תופסין ה"ל הבנים חצי בניו כמו בכה"ת דבן מתייחס אחר האב ושייך לו החצי מד"ו או אפשר לא תפסי קדושין אם כן אינם בניו ע' תוס' שם וגם כיון דלא תפסי קדושין אינו שייך לו אם כן החצי ודאי אינו שלו והחצי השני הוא בספק אם כן לדעת הר"מ חצי שייך לה בודאי כי אין אב ועל חצי השני הם בין שניהם אפשר דשייך לו דתפסי קדושין ואפשר לא תפסי קדושין ונותנים הרשאה על חצי השני זל"ז ואם היא נותנת הרשאה צריכה שתקנה לו התביעה כמש"ל ואם הוא נותן לה הרשאה א"צ שיקנה לה כיון דפלגא בודאי יש לה ומגו כו' כמש"ל אך לשיטת החולקים על הר"מ כפי מ"ש הטור אם כן מן חצי פטור הנוגף לגמרי אך בחצי השני יש ס' אם שייך לו או לה ונותנים הרשאה זל"ז.