מנחת חינוך · סימן מ״ט, כ״ב

ואם חבל באשת גר שנתעברה ממנו בקדושה אם אין לו בנים ואין לו יורש אם הגר חי נותן דמי וולדות להגר אך אם אחר החבלה מת הגר פטור כיון דנתחייב להגר ונכסי הגר הפקר אם כן כשמת הגר זכה הנוגף מה שבידו כמו בכ"מ דנכסי הגר כל המחזיק זכה וזה אליבא דכ"ע אך אם חבל בה אחר מיתת הגר לדעת הר"מ דבכ"מ לא זיכתה תורה ד"ו לבעל לאחר מיתה ולא ליורשיו רק לה אם כן ה"נ משלם לה וזה מבואר בר"מ להדיא והראב"ד לא הגיה כאן על הר"מ אך פשוט דהראב"ד לשיטתו דהתורה זיכתה לבעל או ליורשיו כי הם דמי הבעל ע' בסמ"ע אם כן באשת ישראל לאח"מ נותן ליורשיו ובאשת גר אח"מ דג"כ נתחייב ליתן ליורשיו ואין לגר יורשים אם כן זכה מה שבידו מתורת נכסי הגר אבל הדין דלעיל כגון וולדות דהתורה לא זיכתה מעולם לאב אפשר כ"ה דלא זיכתה התורה שייך לה רק היכא דיש אב או יורשים נתנה התורה לבעל כי הוולדות שלו אם כן במקום שאין יורשים כגון גר זכה הנוגף בעצמו מטעם נכסי הגר אבל בח"כ דאף בחיי הבעל אינו שייך לו אפשר במקום דלא זיכתה התורה לבעל זיכתה התורה לאשה עבכ"מ הטעם. והרא"ש ס"ל בדין הראשון כהראב"ד וגם בדין דחבל לאח"מ הגר פוסק דפטור כר"מ ולא כרבה דס"ל דהאשה זכתה בוולדות של הבעל וע"ז פריך ר"ח אטו וולדות צררי נינהו דהאשה זוכה בהוולדות אלא פטור הנותן והיינו ג"כ כיון דשייך לבעל או ליורשיו וה"ל ממון בעל דהתורה זיכתה לו אם כן כשמת שייך ממונו ליורשיו ואם אין לו יורשין זוכה הנוגף ככל מחזיק בנכסי הגר. ובטור מביא דעת הרא"ש בחובל לאח"מ הגר דפטור ומכל מקום ד"ז וולדות של ח"כ במקום דלא זיכתה תורה לבעל אפשר דמשלם להאשה דהוולדות שלה דבשלמא היכי דשייך לבעל רק שמת אם כן שייך ליורשיו או בגר דגם כן שייך לו אך שמת אם כן המוחזק בעצמו עומד במקום יורש שפיר השיגו על הר"מ אבל במקום שאין אב כלל לא זיכתה לו כלל ואפשר שייך לה כסברת הר"מ: