והנה הבאתי לעיל דבאביו ואמו רשעים א"ח על מכתם דה"ל אינו עושה מעשה עמך ואם עבר עבירה בשוגג אם הוי עושה מעשה עמך לכאורה ביבמות דמקשה הש"ס מהא דממזר חייב על הכאת וקללת אביו הא אינו עושה מעשה עמך ותי' בשעשה תשובה והו"ל לתרץ דהי' שוגג אע"כ דאף בשוגג אינו עושה מעשה עמך. אך באמת אין סברא כיון דהי' שוגג בודאי הו"ל עושה מעשה עמך. אך דאם נודע לו השוגג כיון דגם שוגג צריך תשובה אם כן אם לא עשה תשובה ה"ל בזה עצמו אינו עושה מעשה עמך כיון דאינו עושה תשובה ואין זה סברא לאוקמי המשנה בשוגג ולא נודע לו כלל ע"כ אוקמ' שעשה תשובה. וגדר התשובה שיהי' עושה מעשה עמך אינו מבואר בעבירות שדין בה חזרת ממון וצ"ל דזהו לפי ראות אנשים אם עשה תשובה אמתית אף דתשובה בלב סגי ע' קדושין המקדש כו' שמא הרהר תשובה כו' מכל מקום זה אינו ידוע ואין יכולים להורגו מספק אך עשה תשובה כפי הנראה לאנשים שהוא תשובה הו"ל עושה מעשה עמך ולפמ"ש דבשוגג ולא עשה תשובה הו"ל אינו עושה מעשה עמך כיון שעבר על מ"ע דתשובה דהוא רק מ"ע אם כן נראה דבכל העבירות אפילו רק מ"ע הו"ל אין עושה מעשה עמך ועתו"ס יבמות כ"ב ע"ב ד"ה כשעשה תשובה נראה שם דאף כשהוציא שם שמים לבטלה כל זמן שלא עשה תשובה הו"ל אין עושה מעשה עמך אם כן הוא הדין בכל עבירות שבתורה כנ"ל:
מנחת חינוך · סימן מ״ח, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.