ולענין תשובה ככל לאו שיש בו מב"ד דאין תשובה מכפרת ולא עם יוה"כ רק יסורים ממרקים וגם ה"ל עבירות שבין אל"ח ויבואר אי"ה בה' תשובה. וצל"ע אם הבן ועוד אחר החזיקו במקל והכה לאב הכאה שיש בה חבורה אי חייב וכן שני בנים הכהו כאחד במקל אם תלוי אם א' יכול וכו' כמש"ל כ"פ ויבואר במק"א אי"ה. וצריך לבזבז כל ממונו שלא יעבור אך מפני פ"נ הכל נדחה אך אי מחויב לשלם דמי חבלה צ"ע אי דמי לח"מ שוגגין שפטור א"ד כיון דהוא בהיתר ל"ש ח"מ שוגגין כלל ומשלם ולקמן פ' אמור עוררתי בזה. ואם הרג אביו או אמו למאי דקיימא לן סייף חמור ומי שנתחייב שני מיתות נידון בחמורה עש"ס ור"מ פי"ד דסנהדרין אם כן חייב סייף כהורג נפש אך אם לא התרו בו משום רוצח רק משום מכה או"א בודאי חייב חנק משום מכה דאין לך חבלה שיש בו חבורה גדולה מזו מה קטלא פלגא [חייב] מכ"ש קטלא כולה. ואפילו על אביו טרפה חייב על חבלה כיון דשייך חבורה דהי' חייב אפילו לאחר מיתה רק דלאח"מ ל"ש חבורה אבל במקום דשייך חבורה חייב בכ"ע וז"פ. ואם הבן הוא טרפה אין הורגין אותו עפ"י עדים דה"ל עשאאי"ל עיין סנהדרין ע"א ור"מ פ"ו מהל' רוצח רק אם הכה בפני ב"ד חייב דגבי ב"ד א"צ דין הזמה ע"ש. ואם התרו בו משום מכה אביו וחבל בו וע"י חבורה זו הרגו ודאי חייב מיתה כי הי' מזיד על החבורה ופטור מגלות דקלב"מ אך אם א' הרג את אביו בשוגג אני מסופק אם חייב גלות על ההריגה כיון דה"ל ח"מ שוגג על אביו פוטר ג"כ מגלות ואף דהורג כל אדם הו"ל ח"מ שוגגין וחייב בגלות שא"ה דגלי קרא אבל במיתה אחרת לא גלי קרא אפשר דפוטר וע' פסחים כ"ט תוס' ד"ה מאן י"א כו'. אך נראה כמו דח"מ שוגגין אינו פוטר ממלקות כמ"ש אם כן אינו פוטר מגלות ג"כ רק ממון פוטר מלימוד תנא דבי חזקי' וע' פרק כיצד הרגל ושם דף ד' ויבואר במק"א אי"ה ואין כאן מקומו.
מנחת חינוך · סימן מ״ח, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
