מנחת חינוך · סימן מ״ח, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואם היו אביו ואמו רשעים פטור על מכתן כמבואר כאן וביבמות פרק כיצד דבעינן עושה מעשה עמך וגדר מעשה עמך אינו מבואר עד היכן הוא ואף שברש"י כאן בסנהדרין פי' כיון שעבר עבירה שיש בו מיתה לאו עושה מעשה עמך וכ"פ ביבמות כיון דבא על הערוה אם כן אפשר דוקא עבירות חמורות שיש בהם מיתה או כרת. אך בב"מ לענין פרה של ריבית אמרינן גם כן דהו"ל אינו עושה מעשה עמך ורש"י פי' כאן כיון דבאמת מיירי כן אם כן אפשר לפ"ז באיזה עבירה שעבר במזיד אפילו מ"ע הוה ליה אינו עושה מעשה עמך וצ"ע בזה. ובאינו עושה מעשה עמך אי רשאי להכותן לכתחלה אפילו במקום מצוה כגון ע"י ב"ד דעת הרי"ף והר"מ והרהמ"ח דאינו רשאי ודעת תוס' פ' כיצד דרשאי ואין להאריך כאן ע' בדבריהם. ודוקא אם לא עשו תשוב' אבל אם עשו תשובה חייב עליהם אף על פי שהם חייבים עוד מיתה ומלקות דלענין זה ל"מ תשובה מכל מקום הוה ליה עושין מעשה עמך וחייבים עליהם כ"ה בש"ס להדיא ובר"מ כאן ואם נגמר דינו להריגה ויוצא ליהרג מפני עבירה שבידו מכל מקום אם עשה תשובה ובא בנו וחבל בו חייב ומבואר בש"ס הא אחר שחבל וקללו פטור הטעם דנשיא בעמך וכו' במקום שמעמך ופרש"י הראוי להתקיים ולא זה שנגמר דינו ומקשה הש"ס א"ה בנו נמי ומתרץ מ"ד לאחר מיתה דחייב מקלל אביו וכן מכה אינו פטור אלא מפני שאין שייך חבורה לאח"מ אבל כאן שייך חבורה כיון שחי אף שנחשב כמת מכל מקום חייב דבנו חייב לאח"מ משא"כ באחר. וק"ל כיון דאחר פטור באם עומד למיתה ע"כ אינו מוזהר כלל בלאו דלא יוסיף דאי היה מוזהר היו לוקין אם כן אמאי באביו ואמו חייב נהי דעונש שמענו מפסוק ומכה אבל אזהרה לא שמענו דהלאו אינו מזהיר על העומד למות דאחר פטור ואין עונשין וכל עיקר אזהרה דמכה או"א אינו אלא מלאו דאחר דהרי הוא בכלל ישראל כמבואר כאן ובר"מ אם כן כיון דבאחר ליכא אזהרה אם כן לא נשמע אזהרה גבי מכה או"א ולמה יהי' חייב מיתה ולקמן פ' קדושים גבי קללות הקשיתי כן גם כן. ואם עושה בו חבורה לרפואה פטור ופשוט אפילו אם האב אינו רוצה דלרפואה לא אסרה התורה כלל ואסור ליקח מידו קוץ אם אפשר באחר דלמא יעשה חבורה בשוגג שלא לצורך ועב"י יו"ד סימן רמ"א בשם הרמב"ן וכן שאר רפואות שיש בהם חבורה ועיין בלשון הר"מ אם אין שם אחר ה"ז מקיז וחותך כפי מה שירשהו לעשות. ולכאורה אף אם אין מרשה אותו מכל מקום כיון דהוי לרפואה אין איסור כלל כמו באיש אחר ומצוה איכא אף אם אינו רוצה עיין ברמב"ן שם.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.