מנחת חינוך · סימן מ״ו, ד׳

ואשת טומטום כבר ידוע דעת רה"פ דאין לה חופה כלל עתו"ס יבמות ובמ"ל ה' אישות והדברים עתיקין אם כן אינה נשואה כלל. ואשת אנדרוגינוס לשיטות המבואר בש"ע דהוי ספק קדושין אם כן הוי ג"כ ס' נשואה אך מספיקא א"ח כמו כל עסקי ממון דס' א"י להוציא וגם עונה ג"כ א"ח כי מספק אין יכולים לחייבו אך לשיטות הסוברים דאנדרוגינוס הוי זכר אם כן ודאי חייב בשכ"ו. וסריס חמה שא"י לבעול אלא באבר מת עיין ר"מ פ"א מהא"ב פשוט דלענין זה לא מיקרי עונה ופטור אף על פי שלתרומה פסול וגם נאסרת על בעלה מביאה כזו כאשר נאריך אי"ה במצות עריות לקמן מכל מקום לאו זה מצד הסברא אינו עובר דלא מיקרי עונה אך בשו"כ חייב ומכל מקום אפשר ג"כ דהוי חופה דלא חזי' לביאה אם כן תלוי בשיטות אי הוי חופה והד' עתיקין. ואם נשא ח"ש וחב"ח באופן שהיא מותרת לו לגמרי כגון ע"ע והקדושין הוי קדושין לענין אשם שפחה עסי' מ"ד אם כן אפשר דיש לה דין נשואה גם כן בנכנסה לחופה וחייב בשכ"ו או אפשר כיון דאינה אשתו גמורה למיתה וכאן כתיב אם אחרת יקח וכו' דמיירי באשה גמורה אם כן הלאו הזה גם כן אינו אלא באשה גמורה אבל ח"ש וחב"ח דאינה אשתו גמור' רק לאשם ולמלקות אפשר דאינה בכלל לאו זה וכבר כתבנו כמה ענינים בד"ז וצ"ע. וקטן אין לו אישות וכן שוטה ושוטה וחרש וחרשת ג"כ אין להם אישות מן התורה ואתה דע לך דכל שהיא נשואה חייב בלאו זה וכל שאינה נשואה או ספק א"ח ותדע בעצמך איזה הוי נשואה או ארוסה או ספק קדושין אם תעיין בראשונים ואחרונים: