מנחת חינוך · סימן ת״מ, ו׳

ודעת הר"מ בדינים הללו וז"ל הר"מ בהלכה ח' כל דבר שחייב על העלאתו בחוץ כיון שהעלה ממנו כזית בחוץ חייב בין שהקריב כולו בפנים ושייר כזית והעלה בחוץ בין שהניח הכל בפנים ולקח ממנו כזית והעלה בחוץ חייב אבל אם חסר אותו דבר הקרב כ"ש בפנים והעלה שאריתו בחוץ פטור ובהלכה ט' כיצד הקומץ והלבונה והאימורין והעולה וכו' שחסר' מקצתן בפנים והעלה בחוץ פטור שהרי נא' לעשות אותו על השלם חייב ולא על החסר וכו' ובהלכ' י"א כתב העלה וחזר והעלה חייב על כל אבר ואבר ובסוף הלכה כ' העלה אבר חסר פטור שנאמר לעשות אותו על השלם חייב וכו' ועיין בראב"ד ובכ"מ ועיין במנ"ל שפירש בכוונת רבינו דדעתו כדעת התוס' דחייב על כזית מאבר רק אם האבר לא נחסר רק אם נחסר מהאבר פטור כדעת ר"י ואליבא דר"י ומקוטרי פנים שהעלו בחוץ בחסר ג"כ פטור ומכש"כ מקוטרי חוץ ע"כ בהלכה ח' כ' דחייב על כזית בחוץ אם הניח הכל בפנים נראה דאפילו על כזית מאבר כיון דהאבר השאר ישנו בעין חייב וזה לא נקרא חסר ואח"ז כ' הקומץ והלבונה ועולה דחסרו בפנים והעלה בחוץ שנא' לעשות וכו'. והנה על הקומץ א"צ לטעם דלעשות על השלם דבלאו הכי נפסל בחסר כש"כ בפנים ע' במשנה רק על הלבונה והעולה וכו' צריך לטעם זה ואין נ"מ לדינא ע"כ נקיט טעם זה דמספיק לקומץ ג"כ ע' בלחם משנה שכתב כן. ועל העולה ואימורין שחסרו כ"ש ע"ז צריך לעשות על השלם וכו' אף דקיימא לן דווקא באבר שחסר ולא בהמה שחסרה וכאן כ' שחסר כ"ש ע' במנ"ל שכתב הא דעל אבר שלם שחייב אף דנחסר מהבהמה דווקא באבר אבל בשר שאינו אבר פטור אם נחסר מהבהמה כ"ש וכוונת הר"מ שהקריב בשר שאינו אבר ע"ש. ואח"ז כתב העלה וחזר והעלה חייב על כל אבר דפסקינן על השלם קאי על אבר ע"כ חייב על כל אבר. אח"ז כ' הר"מ דעל אבר חסר פטור היינו שנחסר מהאבר שנאבד אבל אם איתא בעין חצי האבר השני חייב דזה לא הוי חסר. והנה מה שקשה על הר"מ דפוסק דבכ"ע פטור חסר אפילו על מקוטרי פנים דהרבה סוברים דעל מקוטרי פנים חייב בחסר וגם הר"מ פסק דמהדרינן פוקעין עבלח"מ ובמנ"ל באריכות וכל מה שכתבתי הוא מדברי המנ"ל והוא פלפל באריכות ואני כתבתי לי כעת למזכרת השי"ת יגמור בעדי לשנות פרק זה ולברר השיטות היטב ולברר דעת הר"מ באר היטב וכעת באתי רק להזכיר. הקומץ והלבונה של מנחה שהקריב אחד מהם בחוץ ומכש"כ אחד בחוץ לאחר שהקריב בפנים האחד וודאי חייב וכן שני בזיכי לבונה שהקריב אחד מהם בחוץ ומכש"כ אחד בפנים ואח"כ השני בחוץ חייב זה מבואר בש"ס ובר"מ. ומבואר בר"מ ובהרהמ"ח דאף המעלה בזה"ז ח"כ כר"י דקדושה ראשונה קדשה לע"ל ועיין בתוס' דף נ"ט דהקשו הא ליכא מזבח ותירצו דבנה מזבח או מיירי בקטורת דא"צ מזבח דמזבח שנעקר מקריבין קטורת במקומו או מנחות דא"צ מזבח והר"מ לא חילק ומחייב בכ"ע דמחייב גם על שחיטה בזה"ז והוא אריכות גדול בענין זה ואין כאן מקומו. וכבר כתבתי בח"ז אף דעל כל הקדשים אפילו על קדשים קלים חייבים מכל מקום בכור בח"ל דהוא קדוש ואינו ראוי להקריב כמבואר פ"א מהלכות בכורות אם כן אין חייבים עליו משום ש"ח או העלאת חוץ כיון דאין ראוי לפנים אפילו בזמן הבית ולדעת הר"מ דתרומות ומעשרות בזה"ז ואף בבית שני היה רק דרבנן אם כן אפילו בכורות א"י אינם ראוים בפנים דאיתקש למעש' אם כן אינו חייב משום לאווים הללו וא"צ לכפול הדברים ויש להאריך עוד במצוה זו כהנה וכהנה ובעזה"י אשנה פ"ז: