מנחת חינוך · סימן ת״מ, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והנה מבואר במשנה דף ק"ח ע"א. העלה וחזר והעלה וחזר והעלה חייב על כל עלייה דברי ר"ש ר' יוסי אומר אינו חייב אלא אחת ופרש"י העלה ונודע לו וחזר והעלה וכו' דאי בהעלם אחד קיי"ל דכל דהוא משם אחד אפילו עבר כ"פ אינו חייב אלא אחד אפילו שחט ה' בהמות בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת עיין בר"מ פ"ו מהלכות שגגות ובמנ"ל שם ובגמ' ע"ב שם אמר רשב"ל מחלוקת בד' וה' אברים דמ"ס כי כתיב לעשות אותו על השלם חייב ולא על החסר אצל בהמה כתיב ומ"ס אכל אבר ואבר כתיב אבל אבר אחת ד"ה אינו חייב אלא אחת. ושיטת רש"י כ"ה דר"ש סובר ולא על החסר לא קאי אצל בהמה וחייבים אפילו על מקצת בהמה ע"כ בהעלה אבר וחזר והעלה חייב על כל אבר ור"י סובר דאכל בהמה כתיב הלכך בה' אברים אינו חייב על שום אחד כי הי' עדיין חסר בהמה רק על אחרון דהשלים לכל בהמה חייב אחת כי מצטרף לכל הבהמה אבל כ"ז שחסר כ"ש מבהמה א"ח דהו"ל כלו חדא העלאה. וצ"ע על רש"י כיון דלר"י הכל חדא העלאה הוא ואינו חייב עד שיקריב כל הבהמה אם כן בנודע בנתיים האיך חייב אחת לר"י הא קי"ל יש ידיעה לחצי שיעור ור"י בעצמו בשבת דף פ' ע"א סובר דיש ידיעה לח"ש ע"ש ופטור לגמרי כמו כותב אות אחת ונודע וחזר ושכח וכתב אות בשבת ונודע דקיימא לן כחכמים דפוטרים עיין בר"מ פ"ו מהל' שגגות אם כן כאן דהשיעור הוא כל הבהמה ובנודע בנתיים בודאי פטור דיש ידיעה לח"ש האיך מוקי רשב"ל לר"י שלא כהלכתא. ובאמת א"צ לפרש לענין קרבן דאפשר דמיירי לענין מלקות דקיימא לן דנזיר שהי' שותה יין כ"פ בהתרו בו כל פעם חייב על כ"א ה"נ לר"ש בהתרו בו חייב על כל אבר ואבר ולר"י הלאו הוא בגמר על כל הבהמה וא"ח אלא אחת היינו מלקות פ"א ואפשר רש"י לא דקדק בזה דאכ"מ. אבל באבר א' והקריבו לחצאין בזאח"ז והקריב מקודם כל הבהמה וזה האבר לחצאין משלים לכל הבהמה דברי הכל אינו חייב אלא אחד דר"ש ג"כ סובר דעל השלם ולא על החסר קאי על אבר אם כן א"ח רק על חצי השני מאבר דהשלים האבר אבל על חצי הראשון דלא הי' האבר שלם א"ח ע"כ חייב רק אחת ולר"י ג"כ חייב אחת דהשלים לכל הבהמה ע' ברש"י ור"י אומר מחלוקת באבר אחת וכו' ופרש"י דר"י סובר דכ"ע סוברים דאותו על השלם וכו' אכל אבר ואבר כתיב ולא אכל בהמה וכן ס"ל לעולא בשתי הלשונות. והנה ידוע דהלכה כר"י לגבי רשב"ל ובפרט דעולא סובר ג"כ כן אם כן ז"פ דלכ"ע א"צ כל הבהמה ומחייב על אבר א' מבחוץ אבל העלה אבר וחזר והעלה אבר וחזר והעלה חייב על כל אבר הן קרבן בנודע בין כל אבר והן מלקות בהתרו בו על כל אבר ובאבר אחד דהקריבו לחצאין מיירי המשנה ובמאי פליגי ר"ש ור"י במקוטרי פנים שהעלו בחוץ וחסרו דמ"ס חייב היינו ר"ש על כן חייב על כל כזית אף דחסר במקוטרי פנים מחייב על החסר ג"כ והיינו כר"ע בדף ק"ז שהבאנו דס"ל דלא נתמעט מאותו רק מקוטרי חוץ ומקוטרי פנים חייבים בחסרו כיון דמהדרינן פוקעין ור"י פוטר רק בהשלים אבל על חצי אבר הראשון פטור דסבירא ליה כר"י דגם מקוטרי פנים איתמעט מלא יביאנו וכו' וכר"י סבירא ליה לישנא בתרא דעולא שם וכן אבוהו דשמואל סובר כן דר"י פוטר במקוטרי פנים רק אבוהו דשמואל סובר דטעמא דר"י דס"ל לא מהדרינן פוקעין אם כן נתמעט פנים וחוץ מפסוק א' כי אין חילוק כיון דלא מהדרינן פוקעין ובאמת קשה על אבוהו דשמואל מנ"ל דר"י סבירא ליה דלא מהדרינן פוקעין אשר נלמד מקראי ע' בתוס' שם דף ק"ט דילמא ס"ל כהלכה דמהדרינן פוקעין ומכל מקום פוטר ר"י דס"ל כר"י דאיכא תרי קראי לפטור חסר הן במקוטרי חוץ והן במקוטרי פנים כמו שכתבו התוס' לר"י בדף ק"ז בד"ה חד וכו' ע"ש. ולענין הלכתא צ"ע דר"י ור"ע הלכה כר"ע מחבירו אם כן חייב מקוטרי פנים בחסר וכאן ר"ש ור"י דהלכתא כר"י כמבואר בערכין ור"י ס"ל כר"י דפטור אם כן ר' ישמעאל ור' יוסי סוברים בשוה ור"ש ור"ע סוברים בשוה אם כן הלכתא כמאן. והנה לאבוהו דשמואל דסובר דטעמא דר' יוסי דלא מהדרינן פוקעין ובודאי קי"ל דמהדרינן פוקעין דר"ש ור"ע וגם ר' ישמעאל סוברים דמהדרינן פוקעין ור"ג ור' יהושע בפ' המזבח מקדש (זבחים דף פ"ג) כולם סוברים דמהדרינן פוקעין אם כן לית הלכתא כר"י בזה נגד רבים אם כן כיון דמהדרינן פוקעין חייב במקוטרי פנים כר"ע ור"ש נגד ר' ישמעאל אף דהקשינו לעיל דא"צ לומר טעמא דר"י משום דלא מהדרינן פוקעין מכל מקום כל קושיא יש לה תירוץ וכיון דסתם גמ' לא מקשי על אבוהו דשמואל אם כן כן הלכה וחייבים על מקוטרי פנים שהקריבום בחוץ חסר כר"ע ור"ש וגם לישנא קמא דעולא דכ"ע סוברים דמקוטרי פנים חסר חייב בחוץ והנה בודאי הלכה כן כמ"ש ור"ע סובר כן ור"ש כמ"ש. ומקוטרי חוץ בחסר כולם סוברים שם בסוגיא דפטור רק לעולא בלישנא קמא סובר דר"ש ור"י פליגי במקוטרי חוץ דר"ש מחייב ור"י פוטר והלכה כר"י לגבי ר"ש וגם ר"י ור"ע סוברים כר"י אם כן בודאי הלכתא כוותי' דרבי' ובפרט דר"ע ור"י סוברים כן אך הברייתא דלקמן שהבאנו לעיל דממעט מאותו וכו' פחות מכזית בחוץ דזה הוי חסר וכן במשנה ת"ק ור"ע סוברים כן ע"פ פרש"י אם כן אבר חסר סוברים דחייב דלא אתמעט כלל אבר חסר אם כן סתם משנה ובר מחלוקת מודים בזה וגם הברייתא סוברים כן אם כן אפשר דהלכה כן אם כן חייבים על חסר אפילו במקוטרי חוץ ואפשר גם ר"י ור"ע סוברים כן והפסוקים צריכים אנחנו ללמוד דפטור אפילו מקוטרי חוץ כיון דמהדרינן פוקעין ע' בתוס' כאן אך מקוטרי חוץ יש סברא כיון דמהדרינן פוקעין ובר"י ובר"ע אינו מפורש דחסר היינו מבהמה או אבר וצ"ע לענין הלכתא. ובאמת דברי רש"י במשנה קצ"ע דאפשר דרשו אותו ולא חסר מכל מקום דוקא באבר חסר אבל הקומץ וכו' דנחשבים במשנה זה לא מיקרי חסר דאינו אבר רק למאן דדריש ולא חסר היינו כל הבהמה אם כן זה מקרי ג"כ חסר אבל למאן דסובר אף דלא הקטיר כל הבהמה לא נקרא חסר רק אבר אם כן הקומץ וכו' דאינו אבר לא שייך חסר ע' כאן בכ"מ הלכה י"א ד"ה העלה וכו'. גם צ"ע על רש"י מנלן דת"ק ור"ע דרשי דאותו למעוטי חסר היינו פחות מכזית דילמא סברי כר"ע דמקוטרי פנים חייב בחסרון ומאותו נתמעט מקוטרי חוץ ובמקוטרי חוץ מודים דפטור על החסר אפילו בכזית רק המשנה איירי במקוטרי פנים דכל הנהו דחשיב במשנה מקוטרי פנים הם על כן חייב על כזית אפילו בחסר וגם המשנה ראשונה המעלה כזית וכו' אפשר דמיירי במקוטרי פנים וצ"ע. ואפשר לומר דרש"י הי' קשה לי' דת"ק סבירא לי' דגם על הקטורת חייב על כזית בחוץ ועיין בגמ' דפליגי בקטורת של יוה"כ שלפני ולפנים דחכמים ס"ל דמלא חפניו ל"ד היינו דאינו מעכב ע"ש על כל פנים מצוה איכא כמו קומץ ומנחת כהנים כמו שפירש"י כאן על כל פנים ק' דהו"ל חסר ואי משום דה"ל מקוטרי פנים והם דרשו כר"ע הא עיקר טעמא דר"ע דמחייב במקוטרי פנים מחמת דמהדרינן פוקעין כמ"ש לעיל הא מבואר בזבחים דף פ"ג שכולו קטורת אי אתה מחזיר וכן פסק הר"מ בפ"ב מהלכות תו"מ ע"ש אם כן אי פטרינן על חסר הו"ל לפטור כאן כי זה הוי כמו מקוטרי חוץ דפטור על החסר ע"כ פירש"י דתנאים אלו לא דרשו על השלם ולא על החסר רק על פחות מכזית אבל על חסר חייב בכל גוונא ועיין בתוס' דף ק"ט דמסופקים גם אי מחזירין פוקעין דקומץ ע"ש. וזה דעת רש"י בחסר היינו שמקריב אבר חסר או בהמה חסירה לכל מר כדאית ליה. והתוס' פירשו פירוש אחר בסוגיא דחסר היינו בשעה שמקריב בחוץ נחסר מבהמה או מאבר אבל אם בשעת הקטרה בחוץ אינו חסר בכזית חייב וא"צ להקריב כל הבהמה או כל האבר רק בכזית סגי רק בשעת הקרבה צריך להיות שלא נחסר מהבהמה או מהאבר ואם נחסר הו"ל חסר וא"ח. והפירוש בסוגיא כך הוא רשב"ל סובר מחלוקת בד' וה' אברים דר"י דסובר אם חסר מהבהמה קצת בשעת הקטרה פטור אם כן אינו חייב אלא על אבר הראשון ול"ד ה"ה בכזית הראשון דאז היתה הבהמה שלימה אבל תיכף שהקריב כזית הראשון על האבר השני אינו חייב דבשעת האבר השני היה נחסר מהבהמה מה שהקריב בראשונה דהוי ליה כאלו נאבד ור"ש סובר דחסר מבהמה חייב רק חסר קאי על האבר דאותו אבר לא יהיה נחסר כ"ש בשעת הקטרה בכזית אם כן בד' וה' אברים חייב על כל אבר דכל אבר הוא שלם ולא נחסר אבל באבר אחד שהקריבו לחצאין ד"ה אף ר"ש סובר דאינו חייב רק על חצי אבר הראשון דבשעה שמקריב החצי השני כבר נחסר מהאבר חצי הראשון ואינו חייב על החסר וגם ר"י סובר דחייב אחת היינו על חצי הראשון דאז היתה כל הבהמה שלימה ועל חצי השני פטור דנחסר חצי האבר הראשון. הכלל בשעת הקרבה לא יהיה חסר ממה שאינו מקריב רק בזה מחולקים דר"י סובר דעל כל בהמה כתיב ואם חסר קצת מבהמה שוב אינו חייב על הקרבה בחוץ כלל ור' שמעון סובר דעל אבר קאי וכל אבר חייבים עליו אף שהבהמה חסירה כיון דאין האבר חסר וכ"ז בנחסר או שהקריב קצת בחוץ חשוב כחסר אבל אם הקריב בפנים כל הבהמה ונשאר קצת והקריב בחוץ חייב דהקטרת פנים לא הוי חסרון ע' בסוגיא וז"פ. ור"י סובר וכן שאר אמוראים שם דכ"ע סוברים דלא על החסר קאי על כל אבר רק במקוטרי פנים או חוץ שחסרו דר"ש חייב ור"י פוטר עיין בסוגיא כמו לעיל ולהלכה דר"ע מחייב דהלכה כמותו נגד ר"י במקוטרי פנים ולר"י ולישנא בתרא דעולא ואבוהו דשמואל סוברים דר"י פוטר והלכה כמותו נגד ר"ש כיון דר"ע ור"ש סוברים דחייב ור"י [ור"י] סוברים דפטור הלכה כר"ע מחבירו ואף דקיימא לן לא מחביריו מכל מקום ר"ש סובר ג"כ כר"ע וגם לישנא קמא דעולא כ"ע סוברים חוץ ר"י דמקוטרי פנים חייב בחסר וגם המשנה דהקומץ וכו' שהקריבו בו כזית וכו' א"צ לדרוש דחסר היינו פחות מכזית כמו לשיט' רש"י דלשיטה זו אינו חסר כיון דכולו קיים רק הוא מקריב כזית וחייבים לכ"ע דאין זה חסר לשיטה זו ובברייתא דהקומץ וכו' פחות מכזית וכו' דדרשי לא על החסר אם כן הברייתא ס"ל בכל גוונא דחסר חייב אם כן במקוטרי פנים הרבה סוברי' דחייב בחוץ ר"ע ור"ש והברייתא ג"כ ור' יוסי ג"כ אליבא דלישנא קמא דעולא וגם קי"ל מהדרינן פוקעין אם כן חייבים במקוטרי פנים ומקוטרי חוץ ר' ישמעאל ור"ע ור"י סוברים דפטור וגם ללישנא בתרא דעולא גם ר"ש סובר ולל"ק דעול' רק ר"ש סובר דחיייב ופשיטא דהלכה כר"י ור"ע ור"י נגד ר"ש אם כן בוודאי פטור אך ברייתא אחת לקמן דהקומץ וכו' פחות מכזית פטור דכתיב אותו על השלם וכו' ס"ל דחסר חייב רק פחות מכזית פטור ומכל מקום נראה דהלכה ככולהו תנאים הנ"ל נגד ברייתא.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.