מנחת חינוך · סימן ת״מ, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

לעיל כתבתי שדיני חסר הוא ענין ארוך ומכל מקום נתיישבתי לכתוב קצת בקיצור מבואר בזבחים דף ק"ז דנפקא מקרא דעל העלאה בחוץ על השלם חייב ולא על החסר ופרש"י בד"ה ואינו וכו' לקמן פליגי בה איכא מ"ד דסובר דעל אבר חסר פטור ואיכא מ"ד דעל בהמה חסירה פטור עד שיעלה כל הבהמה ואיכא מ"ד דסובר דחסר היינו דמקטיר פחות מכזית בחוץ ע"כ ואין זה לשונו ממש ועיין במשנה דף ק"ט פירש"י הן חכמים והן ר"א סוברים דאותו דדרשינן על השלם חייב ולא על החסר היינו על הקטר' פחות מכזית ובסוף העמוד מבואר יכול המעלה פחות מכזית קומץ ופחות מכזית אימורין והמנסך פחות מג' לוגין וכו' יהא חייב ת"ל לעשות על השלם חייב ואינו חייב על החסר מבואר דהדרש הזה קאי על פחות מכזית. ועל בהמה חסירה ואבר חסר יבואר בסמוך בס"ד ובדף ק"ז מבואר פלוגתא דר' ישמעאל ור"ע דר"ע סובר דאין לנו אלא מקרא זה דלעשות דאינו חייב על החסר ור"י סובר דיש שני פסוקים חד לעשות ואידך לא יביאנו וכו' נלמד דא"ח על החסר ואמרינן תרי קראי לר"י ל"ל ואמרינן חד למקוטרי פנים שחסר והעלה בחוץ וחד למקוטרי חוץ שחסר והעלה בחוץ ור"ע סובר דמקוטרי פנים שהעלה בחוץ חייב על החסר ג"כ והטעם לר"י איצטריך מיעוט על מקוטרי פנים ור"ע כיון דלית לי' מיעוט מחייב במקוטרי פנים שחסרו ה"ט כיון דמהדרינן פוקעין בפנים אף שהוא חסר והוי הקטרה בפנים בחוץ ג"כ הו"ל הקטרה ואיצטריך מיעוט אליבא דר"י. ור"ע דל"ל מיעוט מחייב במקוטרי פנים על החסר. והנה לברייתא זו שהבאנו דממעטינן פחות מכזית ממקרא דלעשות וכו' דאינו חייב על החסר וחשיב בברייתא מקוטרי פנים הקומץ וכו' אתי דלא כר"ע דלר"ע חייבים על פחות מכזית במקוטרי פנים כיון דבפחות מכזית נתמעט מחמת דהוי חסר ור"ע מחייב על החסר במקוטרי פנים ועיין בתוס' דף ק"ח ע"ב בד"ה לא נחלקו וכו' כתבו אף דלא מצינו שחייבה תורה בשום מקום על הקטרה פחות מכזית ש"ה כיון דמהדרינן פוקעין אף פחות מכזית אם כן בודאי ר"ע מחייב אף בפחות מכזית במקוטרי פנים. והנה ר"י ור"ע הלכה כר"ע אם כן יתחייב בפחות מכזית במקוטרי פנים. אך באמת כיון דמבואר במשנה דף ק"ט ע"ב הקומץ וכו' שהקריב כזית וסובר ת"ק ור"ע לא פליג בזה וגם בברייתא מבואר דפחות מכזית קומץ וכו' אם כן כולם סוברים דעל פחות מכזית פטור אף במקוטרי פנים אם כן ס"ל כולם כר"י והלכה כר"י כיון שהמשנה והברייתא סוברים כן ואין הלכה כר"ע מחבריו ועיין במנ"ל. והנה בברייתא מבואר המנסך פחות מג' לוגין וא"צ למקרא דעל השלם וכו' כיון דמיפסל בחסרון אינו מתקבל בפנים ובלאו האי טעמא דשלם פטור על פחות מג' לוגין רק כיון דה"ט שייך ג"כ נקיט לה והר"מ בהלכה ד' כתב המנסך ג' לוגין וכו' דפטור דאינו מתקבל בפנים ע"ש. והנה יש נ"מ אי הפטור מחמת חסר דהוי גזה"כ או מחמת דאינו מתקבל בפנים דהוא אבעיא בגמ' על הא דמבואר במשנה וכולן שחסרו וכו' אם הוציאן וחסרו מבחוץ מהו אם חסרון בחוץ הוי חסרון והא אבעיא דלא איפשטא ועיין בר"מ דפוסק דאין לוקין ועיין במנ"ל שכתב דהאבעיא הוא דוקא לטעם דאין מתקבל בפנים בחסר בפנים ע"כ בחסר בחוץ כיון דבלאו הכי פסול ביוצא אפשר דאינו מזיק חסרון בחוץ אבל מחמת גזה"כ דעל השלם ולא על החסר אין חילוק ופטור בודאי אפילו חסרון בחוץ ע"ש וא"כ בנחסר היין מבחוץ מחמת דאינו מתקבל בפנים אפשר דחייב בחסרון בחוץ אבל לטעם הברייתא מחמת שלם פטור לגמרי בכ"ע. וקצ"ע על הר"מ דאינו מביא גבי יין הלימוד על השלם דנ"מ לחסרון בחוץ דפטור בודאי ולא מחמת ספק. אך הר"מ עצמו לקמן גבי מנחה חסירה מביא הלימוד דעל השלם וכו' ומכל מקום מביא בחסרון בחוץ הוא ספק עיין במנ"ל שעמד בזה. וכפי הנ"ל לא דרשי' השלם ולא חסר רק על הקטרה חסירה. אך בדף ק"ח מבואר שם בסוגיא דכולם סוברים דדרשינן על השלם ולא על החסר על בהמה או על אבר חסר וכן פוסק הר"מ כאשר יבואר בס"ד. ובפחות מכזית א"צ לימוד לשיטתו דל"מ ח"ז הקטרה כמ"ש התו' והר"מ סמך על סוגיא זו.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.