מנחת חינוך · סימן מ״ד, ב׳

והנה מבואר במצוה הקודמת בדברי הרהמ"ח דאין כופין על מצוה זו כי התורה נתנה לו רשות שנאמר אם שלש אלה כו'. ונכלל גם כן מצות פדיון בפ' אם שלש אלה עיין ר"מ פ"ד וברש"י. והוא לכאורה תמוה דמבואר בש"ס כ"פ דיוצאה בגרעון כסף בע"כ דאדון וגם מבואר דאין מעניקין היוצא בגרעון דאין שילוחו מעמך. אלא הוא הדבר אשר דברנו דודאי אם נותנת הגרעון כפי השומא יוצאת בע"כ וזה נלמד מנמכר לנכרי אך על מצוה שציותה התורה שיסייע זה אין כופין את האדון ונתנה לו התורה רשות עד שתתן לו דמי השומא רק דאין מקיים מ"ע אבל א"י לחירות אם נותנת כפי ערך הסך שנתן. ובזה מובנים לי דהתו"ס נ"ד ע"ב ד"ה מ"ע וכו' שהקשו ל"ל והפדה גבי אה"ע נילף מהיקש לעברי ועברי יליף שכיר שכיר מנמכר לעכו"ם ותירצו דאצטריך והפדה לגר"כ ובמהרש"א תמה הא גם גרעון כ' גבי עכו"ם ע"ש ובפ"י. ולפמ"ש דגרעון דכתיב גבי עכ"ם היינו דמי השומא ולא מצוה לסייע וכאן כתבה הדין לגרעון שמצוה לסייע לה כמ"ש דהיא מ"ע על האדון ואם כן לפ"ז דין דגר"כ נלמד מנמכר לנכרי או בגז"ש דשכיר או מכי תשיג וא"ע נמי איתקש. אך והפדה גבי א"ע היא למצוה שיסייע ואם כן גבי נמכר לנכרי דל"ש מצוה אם כן א"י רק אם נותן המעות לפי שומא כמ"ש אך גבי ע"ע דיש היקש עברי לעבריה ע"ש בש"ס אפ"ל דגם בע"ע מצוה על האדון לסייע אך אין כופין דלא עדיף מא"ע דאין כופין דהתורה נתנה לו רשות וער"מ פ"ד גבי א"ע שנקנית ביותר מפרוטה ובכ"מ הקשה למה לא כתב הר"מ גם בע"ע שצריך יותר מפרוטה כדי שיהי' ראוי לגרעון מהיקישא דעברי ועלח"מ פי' שם כוונת תירוצו דלמסקנא נלמד מוכי תשיג מנמכר לנכרי ולא מהיקישא והיקישא דעברי לעברי' צריך למלתא אחריתי אם כן שוה לנמכר לנכרי דנקנה בפרוטה ועבמ"ל שם. ולפמ"ש נכון הדבר דהנה הדין דבש"ס ד"ח דאינה נמכרת בפרוטה מפני שצריכה שתהי' ראוי' לגרעון מפ' והפדה ואיתקש ליעוד כל היכי וכו' היינו דצ"ל המצוה דסיוע דנלמד מקרא דוהפדה וכ"ה דליכא המצוה דסיוע אינה נמכרת וכ"ז בא"ע דכתיב והפדה היינו המצוה דסיוע אבל בנמכר לנכרי דל"ש המצוה דסיוע והתורה גילתה דיכול למכור עצמו לנכרי וכן להמסקנא ילפינן ג"כ נמכר לישראל מנמכר לנכרי אם כן גבי עבד א"צ מצוה דסיוע וליכא גבי האדון מצוה לסייע כמו נמכר לנכרי אם כן כיון דא"צ לסייע כלל נקנה בפרוטה דהקפיד' דקפדינן בש"ס שיהי' ראוי לגרעון היינו מפסוק זה והפדה ומפסוק זה שמעינן המצוה של סיוע אבל במקום שא"צ סיוע ואינו מצוה כלל נקנית בפרוטה אף שא"ר לגרעון דהתורה לא הקפידה רק שיהא ראוי למצוה כמו יעוד ה"נ צריכה שתהי' ראוי למ"ע של גרעון היינו הסיוע כי זה מצות עשה אבל במקום דאין מצוה בסיוע נמכר בכ"ע אף דאין ראוי לגרעון כי אין תלוי אלא בראוי לקיים המצוה דגרעון היינו הסיוע ובעבד עברי כיון דגם כן נלמד מנמכר לנכרי אם כן אין מצוה בסיוע כלל וא"צ להיות ראוי לגרעון ע"כ נקנה בפרוטה. ועוד ראיה דבאמת אם נקנית בפרוטה ותיכף קודם עבודתה תוכל להחזיר לו הפרוטה אם כן הוי גם כן גרעון אך כיון דתיכף מחזרת כל הפרוטה ל"ש מצות סיוע וכ"ה דל"ש מצות סיוע אין נקנית אמה עבריה.